על טעם ועל מלח לא נתווכח
גם אני וגם תזונת הספורט השתנינו מעט.
כיום ההמלצה היא לצעירים לשתות ע״פ הצמא, ולא בקצב או כמויות מוגדרות.
למבוגרים: עדיין מומלץ לשתות ע״פ קצב או כמות מוגדרים, היות וחוש הצמא אינו עוקב במדויק אחרי צרכי הגוף.
באשר אלי, ברכיבות של עד שעתיים בקיץ, שלש שעות בחורף, אני שותה מים בלבד, ועדיין לפי שיטתי
אשל״ש, אכילה שתיה לפי שעון.
ברכיבות ארוכות מעבר לנ״ל, אני שותה תרכיז מיץ תפוחים (כי זה תמיד יש. אשתי קונה), או אם זכרתי לקנות, מיץ תפוחים מדולל.
ברכיבות ארוכות, בעקר בשטח, אני עם תיק גב ושקית מים. ברכיבות כביש ממלאים איזה משקה ממותק שמוצאים בחנויות מכולת או תחנות דלק. עם או בלי מלח.
 
בהקשר למלח: ברכיבות ארוכות בקיץ אני לוקח טבלית מלח אחת כל שלש שעות.
לטעמי המעודן, חצי כפית מלח בבקבוק של ליטר יוצרת טעם בלתי נסבל.