שהכל עובר כל כך לאט.וחושבים על דברים רעים... אני בידיוק עכשיו בהתמודדות עם עצמי, כשגיליתי סוף סוף אחרי יותר מידי שנים, למה הזוגיות שלי לא הצליחה עד עכשיו. ואני כואבת.
אני יודעת שזה טוב שגיליתי מהי ההתנהגות המוטעת שלי, ועם הבחור הבא כבר לא אתנהג כך, אך עכשיו אני במקום של הלקאה עצמית קלה. משתדלת שלא, אבל ... זה כואב.הוא היה מושלם כל כך ואני דבילית. מזל שזה היה קצר...
לצאת מההלקאה העצמית. נסי בכל יום לקבוע לעצמך משימה קטנה כייפית - משהו שאת אוהבת לעשות. ככה, גם תהיי עסוקה (ולא יהיה לך זמן לענות את עצמך במחשבות שליליות) וגם - בגלל שזה יהיה משהו לעצמך, החשיבה החיובית תתחיל להתחזק.
בטוח שגם למושלם ההוא היה חסרון ואת לא ראית כי האהבה עוורה אותך... תשאבי כוח מהידיעה הזאת. ואת לא דבילית. תהיי גאה במה שאת ומנקודת הראות הזאת תתאהבהי בפעם הבאה. ב ה צ ל ח ה!
החיים הם ביה"ס גדול- כל יום לומדים משהו אחר: על החיים, על עצמנו, על אחרים. אנחנו לומדים מכל חוויה שעוברת עלינו- בין אם היא רעה או טובה, וכמו שאמרת לפחות תדעי איך להתנהג ומה לעשות בקשר הבא.
התחושה שזה מאחורי מחזקת. אני כולי ציפייה ותיקווה לעתיד טוב יותר. שתהיה לכולנו שנה טובה ושנהיה חזקים להמשיך הלאה כשקורים דברים מעצבנים...(פסח- זו שנה חדשה לפי התורה...)
את הימים האיטיים, את ההתמודדות ואת השקט שלהם. שמחה בשבילך שמצאת את הטעויות, ושאת בדרך לשינוי, ממש עכשיו כשפסח הוא תחילתה של שנה חדשה (כפי שאת יודעת) ומאחלת זאת גם לעצמי. ההרס של ההלקאה העצמית הוא עצום, נסי להתמודד איתו קודם.