לא משתמש מסניף
New member
מישהו נכח בפגישה עם דבורית שרגל?
מעניין אותי אילו מסקנות הסיקו פרנסי "תפוז" מהפגישה היות שעל פניו שום דבר לא השתנה, ואני לא מדבר על קידום מקורבים (לעולם לא העלתי את הנושא כשלעצמי. אני דווקא מבין היטב את אופיו העסקי של האתר ואת הצורך לקדם תוכן שיגרור רייטינג) אלא על דברים טכניים גרידא: 1. כפילות מעצבנת בין התוכן המקודם בעמוד הראשי של האתר לתוכן שמקודם בעמוד הבלוגיה. כדי לפתור בעיה מסוג זה לא צריך אמצעים טכנולוגיים מרשימים... מספיקה התייעצות זריזה, "ליד הקולר" כמו שהדבר נקרא בעולם העסקי, בין עורך עמוד הבית לעורך הבלוגיה ומדי פעם מבט חטוף של שני הגורמים האלו שיוודא שאכן התוכן המוצג לקוראים מגוון. 2. זמן חיים של רשומות ממולצות, הן בעמוד הבית והן בעמוד הבלוגיה ארוך לאין שיעור. אם צריך אני אישית מוכן לכתוב את הקוד שיחליף את הרשומות הממולצות כל פרק זמן קבוע וייבחר רשומות חדשות ממאגר שהוכן מראש, דבר שיצמצם את אחריות העורכים לכדי מילוי המאגר. אם ממש צריך אני אפילו מוכן לכתוב מנגנון שיוודא שלא תהיינה כפילויות בין העמוד הראשי לעמוד הבלוגיה... ולמען הגילוי הנאות אני חייב לציין שאני לא יודע ולו שפת תכנות אחת, אבל אני מוכן ללמוד אם צריך. בפשטות, ואני מקווה שהגורמים הרלוונטיים קוראים את ההודעות בפורום הזה, אני יכול לומר, מצידי כגולש, שהאתר הזה "יורה לעצמו ברגל". אני מוצא את עצמי יותר ויותר מגיע לאתר למטרות ספציפיות בלבד: הבלוג הפרטי שלי ומספר בלוגים שבהם אני מנוי וכן מספר פורומים בהם אני משתתתף קבוע ותו לא. אני כבר כמעט שאיני טורח לקרוא בעיון את המלצות העורכים, לא בעמוד הראשי ולא בבלוגיה ולמעשה הזמן שאני מבזבז (וכן, אני בהחלט מתכוון למילה "מבזבז" לעומת, למשל, "מעביר") באתר הוא הזמן המינימלי הדרוש לי לעדכן את מה שדורש עדכון. אם לזה לא תקראו כישלון במשימה, שהרי המשימה היא להחזיק אותי כמה שיותר זמן באתר ולנסות לעניין אותי בכמה שיותר תכנים, אני לא יודע כישלון מהו. ואני לא היחיד שנוקט בגישה זו, גישת המינימום ההכרחי. לטובת גבירי האתר הזה הייתי חושב היטב על המשך התנהלותי העסקית. ללא ספק האתר הזה ימשיך למשוך עליו ילדות בנות טיפש-עשרה בהמוניהן, שיפתחו בלוגים "פאקאציים"... אלא שילדות בנות-עשרה בדרך כלל סמוכות על ארנקי הוריהן. הקהל האמיתי, האיכותי, מתחיל להדיר רגליו מהאתר. אנחנו עכשיו נמצאים בתחילת התהליך, כאשר הסכר רק סדוק ומספיקה אצבע אחת של ילד הולנדי אחד כדי לסתום אותו. תעשו מה שאתם רוצים. גם ככה אני לא מושקע באתר, לא בעל מניות וממילא אין לי מילה בנושא.
מעניין אותי אילו מסקנות הסיקו פרנסי "תפוז" מהפגישה היות שעל פניו שום דבר לא השתנה, ואני לא מדבר על קידום מקורבים (לעולם לא העלתי את הנושא כשלעצמי. אני דווקא מבין היטב את אופיו העסקי של האתר ואת הצורך לקדם תוכן שיגרור רייטינג) אלא על דברים טכניים גרידא: 1. כפילות מעצבנת בין התוכן המקודם בעמוד הראשי של האתר לתוכן שמקודם בעמוד הבלוגיה. כדי לפתור בעיה מסוג זה לא צריך אמצעים טכנולוגיים מרשימים... מספיקה התייעצות זריזה, "ליד הקולר" כמו שהדבר נקרא בעולם העסקי, בין עורך עמוד הבית לעורך הבלוגיה ומדי פעם מבט חטוף של שני הגורמים האלו שיוודא שאכן התוכן המוצג לקוראים מגוון. 2. זמן חיים של רשומות ממולצות, הן בעמוד הבית והן בעמוד הבלוגיה ארוך לאין שיעור. אם צריך אני אישית מוכן לכתוב את הקוד שיחליף את הרשומות הממולצות כל פרק זמן קבוע וייבחר רשומות חדשות ממאגר שהוכן מראש, דבר שיצמצם את אחריות העורכים לכדי מילוי המאגר. אם ממש צריך אני אפילו מוכן לכתוב מנגנון שיוודא שלא תהיינה כפילויות בין העמוד הראשי לעמוד הבלוגיה... ולמען הגילוי הנאות אני חייב לציין שאני לא יודע ולו שפת תכנות אחת, אבל אני מוכן ללמוד אם צריך. בפשטות, ואני מקווה שהגורמים הרלוונטיים קוראים את ההודעות בפורום הזה, אני יכול לומר, מצידי כגולש, שהאתר הזה "יורה לעצמו ברגל". אני מוצא את עצמי יותר ויותר מגיע לאתר למטרות ספציפיות בלבד: הבלוג הפרטי שלי ומספר בלוגים שבהם אני מנוי וכן מספר פורומים בהם אני משתתתף קבוע ותו לא. אני כבר כמעט שאיני טורח לקרוא בעיון את המלצות העורכים, לא בעמוד הראשי ולא בבלוגיה ולמעשה הזמן שאני מבזבז (וכן, אני בהחלט מתכוון למילה "מבזבז" לעומת, למשל, "מעביר") באתר הוא הזמן המינימלי הדרוש לי לעדכן את מה שדורש עדכון. אם לזה לא תקראו כישלון במשימה, שהרי המשימה היא להחזיק אותי כמה שיותר זמן באתר ולנסות לעניין אותי בכמה שיותר תכנים, אני לא יודע כישלון מהו. ואני לא היחיד שנוקט בגישה זו, גישת המינימום ההכרחי. לטובת גבירי האתר הזה הייתי חושב היטב על המשך התנהלותי העסקית. ללא ספק האתר הזה ימשיך למשוך עליו ילדות בנות טיפש-עשרה בהמוניהן, שיפתחו בלוגים "פאקאציים"... אלא שילדות בנות-עשרה בדרך כלל סמוכות על ארנקי הוריהן. הקהל האמיתי, האיכותי, מתחיל להדיר רגליו מהאתר. אנחנו עכשיו נמצאים בתחילת התהליך, כאשר הסכר רק סדוק ומספיקה אצבע אחת של ילד הולנדי אחד כדי לסתום אותו. תעשו מה שאתם רוצים. גם ככה אני לא מושקע באתר, לא בעל מניות וממילא אין לי מילה בנושא.