מישהו עובד על גובלן, במקרה?

[גנגי]

מישהו עובד על גובלן, במקרה?

כי אתמול אמרה לי ידידה ש"לאט-לאט זה רוקם עור וגידים", ורציתי לשאול אותה באיזה סוג חוטים היא משתמשת, אבל התביישתי... אז אולי מישהו יודע?

 

[גנגי]

וגוגל מחרא-מחזיק

ואומר שזה יהיה גובלן גדול, כי הרבה אנשים רוקמים אותו. (אני לא מצליחה לקשר, משום-מה, אז לכו תראו בעצמכם)

 

[יש לי ניק בדוי]

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

ואם אחד מאיתנו הולך לנענע הוא רואה שם את ה"קארמה" ומבין מייד שקארמו שם לפניו עור וגידים וראקמו מזה מזימת-גובלן לתפארת אלה שכואב להם בנקודות הרגישות (של הקארמה) ... ודי לחכימא בפליטא

 

[מוגג]

נכון.

זה נשמע מקורי ומתאים לרקום ולקרום מבריק וטעים מוקרם כמרק בסגריר מקומר כמו קרמבו כביר כל טקסט היה פעם מרקם מה קרה כי התכורכם?

 

[sailor]

שכחת להוסיף כורכום למרק שלך

 

[צילה מורה לטיגון קמח]

למה להפנות לנענע?

בוודאי קיים פורום מתאים בתפוז. ואם חסר לך פורום, בקרי בפורום טיגון הקמח שלי. השבוע יש לנו תחרות ארמונות חול מקמח. מקסימים, הילדים בפורום שלי.

 

[ספלינטור]

וכמו שכבר

שאלתי, מה המקור ל"עור וגידים"?

 

[גנגי]

התשובה שלי

לא תתבסס על מקורות (כי אני רחוקה מהם) אלא על היגיון בלבד: אם אתה רוצה לממש משהו, אתה צריך להפוך אותו מאוסף של חומרים למשהו מגובש, כלומר, לגרום לחומרים לעבוד כיחידה אחת, ליצור תוצר כלשהו. מכאן שיש לקחת את הבשר הגולמי, לעטוף אותו בעור (כדי לגבש את הרעיון הכללי) ולהוסיף לו גידים, שיתחברו לשרירים ויגרמו לו "לזוז הלאה", להתרומם. אני מניחה שהמקור של הביטוי הוא ברעיון הזה, ועכשיו רק נשאר לחפש, כמו שאומרים המורים, מי אמר למי ובאיזה הקשר.

 

[גנגי]

בשם אלוהים!

ה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם. ו וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. 'חסקל הנביא ז"ל.

 

[ספלינטור]

זאת אומרת

שגידים מונתנים ורק עור קורמים. ממתי קורמים גם עור וגם גידים? תיכף גם ירקמו אותם..

 

[צילה מורה לטיגון קמח]

המקור לעור וגידים

הוא ההורים. כאשר אמא ואבא אוהבים אחד את השני מאוד, הם קונים קמח וציוד לטיגון. לאחר כמה שעות של יצירת המאכל, אמא בולעת אותו. מיד בטנה תופחת. כעבור מספר חודשים היא הולכת לשירותים ונולד הילד, שהוא בדיוק כמו המאכל רק עם עור עליו. אגב, במקרה שהעור לא מתאחה טוב, הרופא מזהה את זה עוד כשהעובר ברחם. או-אז בולעת האם גם מחט וחוט תפירה, והילד (אח, ילד מקסים. הוא יהיה תלמיד נהדר) תופר בעצמו. מכאן נלקחה הרקמה במשפט "לרקום עור וגידים". גידי זה שם הילד, עד שהוריו קובעים לו שם חדש. היום ביקשו ממני להחליף את יפה, המורה לחינוך מיני, שהיתה צריכה ללכת לאירוע של בת נינהּ. הילדים היו כל כך מרוצים מהשיעור שלי!

 

[יש לי ניק בדוי]

הכנת מערך שיעור

גם על מקסי ומידי, או רק על מיני? ~טגני לי ילד~

 

[צילה מורה לטיגון קמח]

מיני? לא, לא..

הו, אתה מחמיא לי. מיני כבר לא הולם אותי. אתה יודע, הצלוליטיס..

 

[גרי רשף]

שלל צבעים ריקמה!

גשם- הקשב לנשים בחלון- זה תמיד יגמר בבכי: אמו של סיסרא, איזבל, תרצה אתר, רק עוד רגע אמא עוד שניה אחת!