מישהו עוד היה במלון הזה?
http://planet.nana.co.il/polandpics/IMG%5F0424.jpg זו תמונה שלי מנגן בפסנתר במלון בקרקוב. מאוד ריגש אותי, לנגן על פסנתר שזו אהבת חיי, משהו עצוב של שופן (שהוא מלחין פולני דרך אגב). במיוחד במקום כזה - פולין שממלאת תרבות הפכה לארץ מלאה גוויות שזועקים מהאדמה. את המסע עשיתי לפני כשלושתרבע שנה, וללא ספק השפיע עלי רבות. זה מסוג הדברים שפשוט חודרים פנימה במובן שקשה להסביר. במהלך המסע עצמו הרגשתי דברים, אבל זה לא חדר עלי. בשנייה שנחתתי בנתבג, זה הכה בי.. אין לי שמץ של מושג איך להסביר את זה, הייתי בשוק, לא ידעתי איך זה נחת עלי.. פתאום הבנתי. הבנתי.. וכשחזרתי הביתה ופתחתי את החלון בחדר שלי הרחתי את הריחות מהמחנות, זה היה מטורף. לפעמים אני קצת מנסה לשכוח דברים כי באמת זה חלחל בי אולי אפילו יותר מידי עמוק, אבל אני לא נותן לעצמי לשכוח כי זה ערך עליון.. לזכור..
http://planet.nana.co.il/polandpics/IMG%5F0424.jpg זו תמונה שלי מנגן בפסנתר במלון בקרקוב. מאוד ריגש אותי, לנגן על פסנתר שזו אהבת חיי, משהו עצוב של שופן (שהוא מלחין פולני דרך אגב). במיוחד במקום כזה - פולין שממלאת תרבות הפכה לארץ מלאה גוויות שזועקים מהאדמה. את המסע עשיתי לפני כשלושתרבע שנה, וללא ספק השפיע עלי רבות. זה מסוג הדברים שפשוט חודרים פנימה במובן שקשה להסביר. במהלך המסע עצמו הרגשתי דברים, אבל זה לא חדר עלי. בשנייה שנחתתי בנתבג, זה הכה בי.. אין לי שמץ של מושג איך להסביר את זה, הייתי בשוק, לא ידעתי איך זה נחת עלי.. פתאום הבנתי. הבנתי.. וכשחזרתי הביתה ופתחתי את החלון בחדר שלי הרחתי את הריחות מהמחנות, זה היה מטורף. לפעמים אני קצת מנסה לשכוח דברים כי באמת זה חלחל בי אולי אפילו יותר מידי עמוק, אבל אני לא נותן לעצמי לשכוח כי זה ערך עליון.. לזכור..