מילולית (יוונית עתיקה), כלל או דגם.
הקאנון משמש לציון אוסף הפריטים בעלי החשיבות, בניגוד לכל השאר. בכנסיה הקתולית, קאנוניזציה היא הליך הכנסת אדם לרשימה הרשמית של הקדושים. כך הליך הקאנוניזציה של התנ"ך הוא ההליך בו הוכרע אילו ספרים ייכללו בו (נניח קהלת, יחזקאל) ואיזה לא (נניח בן סירא, שושנה, היובלים).
בהקשר של ששאו"ק, ספרים כמו "עולם של אש ושל קרח" או "הנסיכה והמלכה" מהווים חלק מהקאנון. כל מה שמופיע בהם יכול ללמד על מה שמופיע בספרים אחרים (למשל ב"ריקוד" או ב"רוחות"). זאת להבדיל מיצירות שמה שמופיע בהם לא בהכרח מחייב התאמה למה שקורה בספרים הקאנוניים - לדוגמה, הסדרה: לא מחייב שמה שראינו בסדרה (נניח מותה של מארג'רי) ייתרחש גם בספרים, או שעובדה שקרתה בספרים (נניח השבעתו של לוראס למשמר המלך) תתיישב עם מה שמופיע בסדרה (שם רצו לשדך את סרסיי ללוראס).