מישהו קרא על האח של דץ?

[להפתעתך]

מישהו קרא על האח של דץ?

מסתבר שהאח של דץ ("איפה, איפה, איפה העוגה?") הוא ארכיטקט. אחרי שסיים תואר ראשון ושני בטכניון, את השני עם מלגת הצטיינות, הוא רצה להמשיך ללימודי דוקטורט בטכניון אבל ועדת הקבלה דחתה אותו, כאשר הגורמים הכנראה עיקריים לדחיה הם סכסוך בין המנחה שלו ליו"ר ועדת דוקטורט או משהו בסגנון. אלא שלא בזה מסתיים הסיפור, ועדת הקבלה נימקה את סירובה (לאחר שהגיש שתי הצעות דוקטורט שעליהן קיבל תיקונים ובשלישית קיבל תשובה שלילית סופית על קבלה) בכך שהנ"ל סובל מלקות למידה (דיסלקציה), בציון הפסיכומטרי הנמוך שלו (!!!!ובכלל, כמה חזק כבר קשור ציון פסיכומטרי לכישרון בארכיטקטורה)-כלומר, פתחה את תיק המועמד שלו עוד מתקופת המועמדות לתואר הראשון ופרסמה נתונים מעליבים ובפרט לא רלוונטיים שהשחירו את תדמיתו האקדמית רק כדי למנוע ממנו קבלה לד"ר. ועדת הקבלה לד"ר גם יידעה את מר דץ על כך שבכלל לא היו אמורים לקבל אותו לתואר ראשון בטכניון (...). האמת שזה מזכיר לי סיפור של חבר שהתחיל ללמוד לתואר שני במחשבים ובאחת הפעמים יצא לו לדבר עם ראש החוג, לא משנה באיזה אוניברסיטה, ואיכשהו לפלוט שהוא היפראקטיבי-ראש החוג שינה צבעים והיה ממש מזועזע מכך שלמרות הלקות הזאת הוא התקבל.

 

[oranger]

תמיד מרגיז לגלות שגם באקדמיה אפשר למצוא

כזו בורות בנושא של לקויות למידה למיניהן ו-ADHD.

 

[Wolverchenus]

נראה לי שבמקרה הראשון זה תירוץ. זה פארסה

מישהו מסיים תואר שני עם הצטיינות ואז אומרים לו "בכלל לא היית אמור להתקבל לתואר ראשון!" יש לזה תשובה אחת "זה רק מעיד שהמיון שלכם על הפנים כי אפשר לראות דה פקטו שאני כן יצאתי מעולה"

 

[תזאי בדימוס]

מדובר על תביעת לשון הרע ועוד...

הנה תקציר הפרשה כפי שמופיע בכתבה עיתונאית. הנה פסק הדין עצמו כפי שפורסם ברשת ובו זכה דץ בתביעת לשון הרע. אולם העניין לא הסתיים. הנה החלטה הנוגעת לבקשה דחופה חוזרת מאת התובע (דץ) לבטל את צו איסור הפרסום ככל שהוא נוגע לפסק הדין שניתן בתיק, בקשת עיכוב ביצוע, ובקשה לפסיקת הוצאות. בהחלטה בבקשה הנ"ל, נאמרו דברים קשים על ידי השופט על הנתבעים. הנה פנינים מהדברים הקשים: "ב"כ הנתבעים או הנתבעים עושים חוכא ואיטלולא מפסק הדין, תוכן בקשותיהם מלמד על התנהלות כאילו לא ניתן. ההתרסה בפני בית המשפט על ידי הצגת ההמחאה על כל סכום הפיצוי על ידי הנתבע 1 בלבד, ולא גם על ידי הנתבעות, כפי שנפסק, ולא בכדי,שהרי יש להן אחריות אישית, מהווה למעשה הפרת פסק הדין וכדי ביזיון וקצף. " "לצערי, קריאת הכתובים מבית מדרשם של ב"כ הנתבעים, מלמדת כי רוח ההתלהמות וההשתלחות בבית המשפט ובשופטים העוברת על פני הארץ, שבתה גם אותם. משניתן פסק דין, גם אם אין מסכימים לו לחלוטין מבחינה משפטית, אין זה ראוי לנקוט בלשון כה מגנה ותוקפנית כלפי בית המשפט כפי שעשו ב"כ הנתבעים. אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? ממשרד ב"כ הנתבעים וחבריו מצופה להיות מופת ודוגמא להתנהלות וכתיבה מקצועיים, מאופקים, תרבותיים, ומכובדים, צר מאוד כי לא כך הדבר. ככל הנראה המסר אותו ביקשתי להעביר והוא, כי הערכים היסודיים, העתיקים המהותיים במורשתנו של ו"אהבת לרעך כמוך", ו"השנוא עליך לא תעשה לחברך" ו"יהיה כבוד חברך חביב עליך כשלך", לא נקלט וחלף מעבר ראשיהם, אוזניהם וליבם של ב"כ הנתבעים (בהנחה כי הם כתבו זאת ולא הנתבעים עצמם). זה מסביר גם אולי את המלחמה שהחלה נמשכת ותימשך כנראה כבר מספר שנים, ואי ההשלמה של הנתבעים או באי כוחם או שניהם עם הרעיון כי חופש אקדמי והעברת הערכות על תלמידים צריך וחייב שיהיה תוך כדי כבוד לאדם באשר הוא, מורה או תלמיד, חזק או חלש." גילוי נאות - העניין עוד לא הסתיים. הטכניון הגיש ערעור. פסק הדין הנ"ל הוא פסק דין בבית משפט שלום והוא איננו פסק דין חלוט. בנוסף, אין בפסק הדין כדי לקבוע עבור הטכניון כי הוא צריך לקבל את דץ לדוקטורט. כל מה שפסק הדין קובע כי הטכניון ושני פרופסורים הוציאו לשון הרע על דץ.

 

[תזאי בדימוס]

וזה עוד לא הכל

עוד ריב בין שני פרופסורים בעניין של דץ הגיע לבית המשפט (פרופ' פורה מיכאל נגד פרופ' שביב עדנה). שוב, מדובר על מכתבים שכל אחד מהצדדים שלח וכל אחד מהצדדים תבע את זולתו על הוצאת לשון הרע. השופטת קבעה ששני הצדדים הוציאו לשון הרע וחייבה כל אחד מהם לשלם לזולתו 50000 ש"ח. היינו פרופ' מורה צריך לשלם לפרופ' שביב ושביב צריך לשלם למורה את אותו סכום בדיוק. הנה דברים שכתבתה השופטת בתחילת פסק דינה: "בראשית דברי אומר, כי יש להצטער על כך ששני מרצים בכירים במוסד אקדמי מכובד ויוקרתי, כמו הטכניון, לא מצאו דרך נאותה יותר לגשר על חילוקי הדעות ביניהם, מאשר משלוח המכתבים המהווים בסיס לתביעות אשר הוגשו בתיק זה, ולצערי, גם לאחר הגשת התביעות דנן לא עלה בידי להביא הצדדים לכדי הסכמות, לא בהליך גישור ולא בדרך אחרת, ולא היה מנוס משמיעת התיק וכתיבת פסק דין." ישפוט הקורא בעצמו את התנהגות כל הפרופסורים הנכבדים המעורבים בעניין.

 

[להפתעתך]

פסק דין אווילי למדי

אם שניהם חייבים לשלם זה לזה את אותו הסכום אין כאן שום עונש, אולי קצת עמלות בנקאיות וכ"ו-זה הכל.

 

[נועה לביא]

הסיפא מהולה ברגישות יתר

בערך כמו שעל כל פליאה "מה, אין לך בגרות? אז איך קיבלו אותך?" הייתי נעלבת...

 

[להפתעתך]

לא יודע מה קרה שם בדיוק

כעיקרון מה שדי ברור עכשיו שלטכניון הוא לא יתקבל וד"ר באדריכלות במוסדות אחרים (אם יש בת"א?) יהיה לו מאוד קשה לעשות-יש לו דיסלקציה נדירה-לשפה-מה שאומר שד"ר מעבר לים זה כנראה משהו שהוא לא יוכל לעשות. לא יודע למה זה הגיע לתביעות וכ"ו אבל אני מניח שאצלו פשוט כלו כל הקצים ולא הייתה אופציה אחרת. בסופו של דבר הוא נלחם על שמו הטוב. אם היו אומרים לך "אין לך בגרות אז איך התקבלת?" זה אולי היה מעליב אותך-מבחינתי זאת שאלה לגיטימית -ואם יש לה תשובה לגיטימית אז היא תותיר את הצד השואל במצב של "יצאת טמבל". זה מאוד שונה שאומרים שהתקבלת למרות שלא הגיע לך ומפרסמים את זה ברשת, במקום שתיאורטית כל סטודנט ועובר אורח יכול להציץ בו. תחשבי שבאתר של האוניברסיטה שלך מפרסמים קישור ומי שלוחץ עליו מגיע ל " נדחתה בקשת הסטודנט X בעל תעודת זהות YYYYYY להתקבל ללימודי ד"ר בשל היותו סטודנט חלש, בעל יכולות אינטלטואליות ויצירתיות נמוכות-בינוניות וכ"ו" זאת כבר פגיעה קשה בשם הטוב ובעצם גם פגיעה בתארים שקיבלת ובך כאיש מקצוע. אם אני הייתי מעסיק והייתי שומע שהמרצים שהנחו אותך בלימודי התואר הראשון והשני חושבים שהתארים שלך לא שווים את החתימות עליהם-לא בטוח שהייתי מקבל אותך לעבודה. די מפחיד לחשוב שזה בכלל יכול לקרות.

 

[נועה לביא]

לא דיברתי על הדץ (לא התעמקתי)

אלא על החבר שלך, שלדבריו ראש המחלקה החליף צבעים כשגילה שהוא היפראקטיבי ובכ"ז התקבל.

 

[LastFlowers]

התנהלות בזויה

אך לחלוטין לא מפתיעה. הפקולטה הספציפית הזאת ידועה בסכסוכים אישיים ובשלל אינטריגות ומלחמות אגו בין המרצים ובעיקר בין המרצות שם (לא, אני לא הולכת לחזור בי מהאמירה הזאת), והאח של דץ הוא לא הקורבן הראשון (אבל בהחלט מתוקשר יותר ועגום יותר). אני לא מסכימה לגבי אי קבלתו למוסדות אחרים. ברמת העיקרון הבעיה שלו נעוצה בסכסוכים אישיים, ואם הוא סיים שני תארים בהנדסה בטכניון בהצטיינות אזי ניכר שהמוגבלות שלו אולי מקשה עליו, אבל בשורה התחתונה היא איננה פוגעת בתוצאה הסופית. במקום בו חירשים-אילמים מצטיינים יכולים להתקדם קדימה (עם סיוע ממוסד המחקר), היה סמוך ובטוח שגם הוא יוכל. חבל שהוא יאלץ לעשות זאת בעיר זרה.

 

[נועה לביא]

מכירה פקולטות בלי סכסוכים אישיים?

(וכן, אני מסכימה שקרוב לוודאי שלא תהיה לו שום בעיה במוסד אחר...)

 

[להפתעתך]

לנועה ובהקשר לדץ ולמוסדות אחרים

נועה, המקרה של החבר שלי הוא אכן מקרה לא נעים. מצד שני, מאוחר יותר מרצה אחר ודי בכיר הציע לו לעשות אצלו את התזה-החבר הזה שלי, שלא ממש יודע להסתיר דברים שלף לו אוטומטית "אבל הנושאים שלך הם כאלו וכאלו ואני היפראקטיבי"-תגובת המרצה הייתה "היפראקטיביות זה שטויות, אתה תסתדר אצלי". כנראה שחלאות יש בכל מקום והלוואי שגם אנשים טובים (ההתרשמות הכללית שלי היא שאלו נדירים יותר). בהקשר לדץ-לדעתי ברגע שהסיפור שלו התפוצץ ושהפקולטה וחברי הסגל חוייבו לשלם לו 350,000 ש"ח ובנוסף שמם הוכתם ברבים ככאלו שהוציאו לשון רעה-הוא עלול להוות מבחינת מחלקות אחרות בארץ, ואין עוד הרבה מחלקות לארכיטקטורה בארץ-ועד כמה שאני יודע בארץ רק הטכניון (ואולי ת"א) מאפשר לימודי ד"ר בתחום, סוג של מלשין. מלשין במקום עבודה אולי נתפס כגיבור בעיני הציבור הרחב אבל כל מקום עבודה שיש בו קצת אינטריגות ופעולות התחום האפור יעדיף שאחד כזה לא יהיה חלק ממנו. הוא לקח הימור די גדול לטעמי, לדעתי כי פשוט מאוד לא הייתה לא ברירה. מצד שני הוא תלוי רק במוסדות בארץ היות ויש לו דיסלקציה לשפה והוא לא מדבר אף שפה ברמת לימודים אקדמאיים-למעט עברית. בטכניון קשה לי להאמין שיקבלו אותו, אלא אם הנשיא ובעלי עמדה אחרים יתערבו אישית ועמוקות בשבילו-אף אחד לא מבטיח או מצפה שזה באמת יקרה. בת"א, אם יש ד"ר, למה שירצו מישהו שעלול לתבוע אותם במקרה של מלחמות אגו?