מישהו ראה אמש...?
את התכנית של קובי מידן עם הפסיכיאטרית (ילדים)ד"ר שולמית בלנק? האמת? - לקח לי זמן להבין את האני-מאמין שלה, ולא יכולתי שלא לחשוב על כל התורה שהרבצתי כאן ל-יוסי ח1. בגדול היא אמרה: 1. הורים עסוקים בלהיות נחמדים לילדים שלהם, כי הם פוחדים לאבד את אהבתם. 2. ילדים חייבים שההורים שלהם יגלו סמכותיות וכוח. 3. ילדים חייבים גבולות 4. האלימות, המתירנות המינית וכו' הינם כולם תופעה ברורה הנולדת מתוך כך שהורים לא מפעילים כלים חינוכיים וסמכותיים. 5. (נורא בעיני) - ילדים יכולים לספוג הכל. אפילו הורים אלימים, רק לא הורים חלשים. (באלוהים, היא ממש אמרה את זה) 6. ילדים היום הרבה יותר מפונקים וחלשים מהילדים של פעם. הקשבתי, ניסיתי לנתח, להבין, להסכים... נגדי עומדות כל שנות הנסיון שלה. כל הטיפולים בהם הצליחה. ואילו לצידי עומדות כל התורות בהן אני מאמינה. ניסיתי לנגח את עצמי. אמרתי לעצמי שהתורה שלה דורשת ממני, בתור הורה, לקום בבוקר, להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד. לא לוותר לילד. לא לעגל פינות. להתעקש. לא להיות נחמדה. לעבוד ולהציג סמכותיות ושליטה. חשבתי לעצמי, שאולי אני סתם עצלנית. אולי אני מחזיקה בדיעות שלי מתוך עצלות. בחנתי את מידת הנכונות של משפט מספר 1. שרשמתי למעלה. ... ובסוף החלטתי שאני ממש לא מסכימה!!! הלוואי שיכולתי להתעמת איתה. יאללה מינהלות, תביאו אותה לפה - יש לי הרבה מה להגיד לה!!! ולעצמי? - לעצמי אמרתי - טוב, אם הילד שלי לא יתפרק מזה, אז מותר לי להגיד לו: אתה תשתוק כשהמורה גוערת בך ולא תעשה מה בראש שלך! מה שנקרא: קצת מזה וקצת מזה. ומה אתם אומרים? מה דעתכם? נ.ב. מצרפת פיסת ביקורת אודות המפגש, שנכתבה על ידי רענן שקד היום ב - YNET. לא הבאתי את הלינק, כי התחלת המאמר באיזה סיפור רכילותי אודות האודישן של ערוצי HOT. ממש לא לעניין. אז סליחה שאין לינק. "פגישה לילית", ערוץ 2, 23:30 =============================== נו, טוב; מפגש בין קובי מידן לפסיכיאטרית ילדים כמוהו כאולם הכנסים של ועידה מקצועית, שבו עומדים שני קולגות מאותו תחום ומחליפים רשמים. הכמעט-פסיכולוג פוגש את העדיין-פסיכיאטרית. ד"ר שולמית בלנק עשתה לאחרונה קצת גלים בבריכת הפעוטות הישראלית. היא מנהלת מרכז לטיפול בילדים ובני-נוער שהוגדרו כמקרים קשים במיוחד ושהתנהגותם יצאה מכלל שליטה – למשל נער שהחל לשחרר בביתו, לחרדת הוריו, עכבישי טרנטולה. השיטות של בלנק אינן כה יוצאות-דופן; היא פשוט לא נחמדה. היא מטיחה בילד דברים. היא אוסרת עליו דברים. היא נוטלת סמכות ומבהירה לו את מקומו. בקיצור, כל מה שההורה הישראלי – במירוצו הסיזיפי לרצות את הילד בכל מחיר – שכח איך עושים. בלנק מגיעה מאסכולה שמרנית, ישנה וטובה: היא טוענת ש"ילדים זקוקים לגבולות. ילדים זקוקים להורה חזק". במילים אחרות, בלנק אומרת דברים צפויים ומוכרים, אלא שבקונטקסט ההורות הישראלית הנרפית, בלנק ושיטותיה נתפסות כנון-קונפורמיזם. בפועל, אין שמרני מהן. בין מידן לבלנק לא נוצרה כימיה גדולה, בעיקר מכיוון שבלנק מגוללת את סיפוריה באיטיות והחשיפה הטלוויזיונית מביכה אותה. זה עובד נגד הפורמט ההדוק של תוכניתו של מידן, שאמורה לקפל עולם אנושי שלם – כולל דעות, השקפות וקינוחים – לתוך חצי חצי שעה זריזה. בלנק, נדמה, היא מהסוג הזקוק לשבע שעות ראיון, ומשום כך היטיבו כתבות העיתונות בעניינה להביא את דמותה. מה שכן, אם הילד שוב מתפרע, אל תאיימו במשטרה או בקירקוע; איימו לקחת אותו לבלנק. ואם גם זה לא יעזור, קחו.
את התכנית של קובי מידן עם הפסיכיאטרית (ילדים)ד"ר שולמית בלנק? האמת? - לקח לי זמן להבין את האני-מאמין שלה, ולא יכולתי שלא לחשוב על כל התורה שהרבצתי כאן ל-יוסי ח1. בגדול היא אמרה: 1. הורים עסוקים בלהיות נחמדים לילדים שלהם, כי הם פוחדים לאבד את אהבתם. 2. ילדים חייבים שההורים שלהם יגלו סמכותיות וכוח. 3. ילדים חייבים גבולות 4. האלימות, המתירנות המינית וכו' הינם כולם תופעה ברורה הנולדת מתוך כך שהורים לא מפעילים כלים חינוכיים וסמכותיים. 5. (נורא בעיני) - ילדים יכולים לספוג הכל. אפילו הורים אלימים, רק לא הורים חלשים. (באלוהים, היא ממש אמרה את זה) 6. ילדים היום הרבה יותר מפונקים וחלשים מהילדים של פעם. הקשבתי, ניסיתי לנתח, להבין, להסכים... נגדי עומדות כל שנות הנסיון שלה. כל הטיפולים בהם הצליחה. ואילו לצידי עומדות כל התורות בהן אני מאמינה. ניסיתי לנגח את עצמי. אמרתי לעצמי שהתורה שלה דורשת ממני, בתור הורה, לקום בבוקר, להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד. לא לוותר לילד. לא לעגל פינות. להתעקש. לא להיות נחמדה. לעבוד ולהציג סמכותיות ושליטה. חשבתי לעצמי, שאולי אני סתם עצלנית. אולי אני מחזיקה בדיעות שלי מתוך עצלות. בחנתי את מידת הנכונות של משפט מספר 1. שרשמתי למעלה. ... ובסוף החלטתי שאני ממש לא מסכימה!!! הלוואי שיכולתי להתעמת איתה. יאללה מינהלות, תביאו אותה לפה - יש לי הרבה מה להגיד לה!!! ולעצמי? - לעצמי אמרתי - טוב, אם הילד שלי לא יתפרק מזה, אז מותר לי להגיד לו: אתה תשתוק כשהמורה גוערת בך ולא תעשה מה בראש שלך! מה שנקרא: קצת מזה וקצת מזה. ומה אתם אומרים? מה דעתכם? נ.ב. מצרפת פיסת ביקורת אודות המפגש, שנכתבה על ידי רענן שקד היום ב - YNET. לא הבאתי את הלינק, כי התחלת המאמר באיזה סיפור רכילותי אודות האודישן של ערוצי HOT. ממש לא לעניין. אז סליחה שאין לינק. "פגישה לילית", ערוץ 2, 23:30 =============================== נו, טוב; מפגש בין קובי מידן לפסיכיאטרית ילדים כמוהו כאולם הכנסים של ועידה מקצועית, שבו עומדים שני קולגות מאותו תחום ומחליפים רשמים. הכמעט-פסיכולוג פוגש את העדיין-פסיכיאטרית. ד"ר שולמית בלנק עשתה לאחרונה קצת גלים בבריכת הפעוטות הישראלית. היא מנהלת מרכז לטיפול בילדים ובני-נוער שהוגדרו כמקרים קשים במיוחד ושהתנהגותם יצאה מכלל שליטה – למשל נער שהחל לשחרר בביתו, לחרדת הוריו, עכבישי טרנטולה. השיטות של בלנק אינן כה יוצאות-דופן; היא פשוט לא נחמדה. היא מטיחה בילד דברים. היא אוסרת עליו דברים. היא נוטלת סמכות ומבהירה לו את מקומו. בקיצור, כל מה שההורה הישראלי – במירוצו הסיזיפי לרצות את הילד בכל מחיר – שכח איך עושים. בלנק מגיעה מאסכולה שמרנית, ישנה וטובה: היא טוענת ש"ילדים זקוקים לגבולות. ילדים זקוקים להורה חזק". במילים אחרות, בלנק אומרת דברים צפויים ומוכרים, אלא שבקונטקסט ההורות הישראלית הנרפית, בלנק ושיטותיה נתפסות כנון-קונפורמיזם. בפועל, אין שמרני מהן. בין מידן לבלנק לא נוצרה כימיה גדולה, בעיקר מכיוון שבלנק מגוללת את סיפוריה באיטיות והחשיפה הטלוויזיונית מביכה אותה. זה עובד נגד הפורמט ההדוק של תוכניתו של מידן, שאמורה לקפל עולם אנושי שלם – כולל דעות, השקפות וקינוחים – לתוך חצי חצי שעה זריזה. בלנק, נדמה, היא מהסוג הזקוק לשבע שעות ראיון, ומשום כך היטיבו כתבות העיתונות בעניינה להביא את דמותה. מה שכן, אם הילד שוב מתפרע, אל תאיימו במשטרה או בקירקוע; איימו לקחת אותו לבלנק. ואם גם זה לא יעזור, קחו.
