מישהו שמע על שיטת SILVA

[nonaa]

מישהו שמע על שיטת SILVA ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

הציעו לי להרשם בסופשבוע לסדנה כזו ואני מאוד מתלבטת כי זה סיפור די יקר (זה 4 מפגשים). הם טוענים שהם עוזרים להתמודד עם מצבי לחץ (וזה מה שאני מחפשת...) , ריכוז, כאבי ראש , זיכרון ועוד ועוד... מישהי\ו מכיר\ה אנשים שעברו סדנה כזו ? יש לכם מושג אם זה מועיל במשהו ? ובכלל מה דעתכם ? אני בגישה של לנסות דברים חדשים ... אבל מצד שני - אני לא כ"כ מתחברת למדיטציות ושיטות רוחניות ... וגם אין לי יותר מדי כסף לבזבז על התנסויות כאלו ...

 

[Ronnie*]

אני מכירה...

עשיתי את הקורס שלהם בגיל 16 או 17 (כלומר, לפני עשר שנים). הרעיון הוא נחמד, מבוסס על לימוד של טכניקה להרפיה, ודרך זה להשפיע על החיים שלך באופן של "שליטה שכלית" או אוטוסוגסטיה, קצת קשה לי להסביר. הרעיון הוא שאפשר לכוון את החיים ולהשפיע עליהם בעזרת צורה מסוימת של חשיבה. אני לא יכולה להגיד שזה שינה את חיי, למרות שכן למדתי מזה משהו. באיזשהו שלב זה נהיה קצת "מטפיסי" מדי בשבילי (אני מסוגלת להאמין שאפשר להשפיע על עצמנו בכוח החשיבה, אבל לא מאמינה שאפשר להשפיע על אחרים). בכל מקרה, אני ממליצה לך לחפש קודם את הספרים שכתב חוזה סילבה, ממציא השיטה - אני חושבת שזה ייתן לך מושג כללי, וכך יהיה לך קל יותר להחליט. בד"כ אפשר למצוא אותם בחנויות ספרים.

 

[נועה וגיא]

אני עברתי את הקורס שלהם כילדה

משהו כמו לפני 15 שנה או יותר. אני לא זוכרת משהו ששינה את חיי. אכן הדבר העיקרי שאני זוכרת אלו תרגילי ההרפיה מודרכים. בזמן הסדנא זה היה בהנחיה של המנחה וקיבלנו קלטות הביתה עם התרגילים. העיקרון היה הרפיה ע"י נשימה, ספירה לאחור להגיע ל- YOUR HAPPY PLACE (נורא אמריקאי לדעתי) ואז לשכנע את עצמך שאתה יכול לעשות כל מיני דברים, לדמיין את עצמך עושה אותם. אני לא יודעת אם יש הבדל בטכניקות הנלמדות בין ילדים למבוגרים, או אם זה השתנה מאז. אבל לדעתי, כל שיעור של מדיטציה קבוצתית מסיג את אותו האפקט. אם את בת"א, תפתחי את "העכבר" - יש מקום שמלמדים שיווננדה יוגה ושם יש סשנים של מדיטציה (בהנחיה) פתוחים לקהל. אני ניסיתי את זה כמה פעמים- והאפקט היה מדהים. מה שכן,

 

[nonaa]

../images/Emo51.gif על התגובות

ולא, אני לא בת"א אלא בחיפה ולכן אני גם בהתלבטות שאם אני אתחיל לקרוא עכשיו ספרים ואחליט לעשות זאת - לא ברור מתי תהיה הסדנה הבאה בחיפה... אבל, לקרוא קודם ספר נראה לי רעיון טוב . לא חשבתי על זה קודם ועכשיו נכנסתי לאתר של בקבוק וכבר מצאתי כמה ספרים - נראה לי שאזמין אחד. נועה, את בדר"כ נוטה להתחבר למדיטציות ? נראה לך שזה משפיע גם על מישהו שלא כ"כ "מאמין" בזה ? (ואולי בין כה אם לא מתחברים למדיטציה אז גם לא מתחברים לסילבה ...) וד"א היה קטע נוסף בתגובה שלך שנמחק ??? הסוף נראה לא גמור ...

בכל מקרה - תודה על התגובות. לא חשבתי שאמצא בכזו קלות אנשים שעשו זאת...

 

[נועה וגיא]

אני ממש לא בן אדם של מדיטציות

אני בן אדם מאד מתוח- לא עצבני, אבל אני נמצאת בכוננות מתמדת. התוצאה: לפני קצת יותר משנה (בעיקבות תקופה לחוצה באופן מיוחד) הגוף שלי מרד והכריז על שביתה איטלקית. הסימפטומים: כל מה שאופיני לתסמונת התשישות הכרונית (מחלת היאפים) או פיברו (אני לא עברתי איבחון שמאפשר לדעת איזה מהשניים, אם בכלל, היה לי): קשיים בהרדמות, עייפות מתמדת (גם כאשר הצלחתי לישון וגם אם בדיוק קמתי מהשינה), כאבים מפושטים בגוף וכאבים ממוקדים יותר, חולשה כללית. בקיצור- הרגשה חרא ביותר, ללא כל אפשרות להקלה. בדיקות הדם הראו "שעובר עלי משהו" ושהיתה לי דלקת כל שהי בגוף. 2 רופאים לא ממש שיתפו איתי פעולה והרגשתי כאילו הם מדברים שטויות. הלכתי לחפש פיתרונות בעצמי. במסרת החוגים באונ´ עשיתי גם קורס קצר ביוגה בשיטת שיבננדה. לא ממש התחברתי לזה - אבל שיעורי המדיטציה עזרו לי לגלות כמה אני לא רגועה ביום יום. השרירים שלי מכווצים, באופן בלתי מודע, כל הזמן. לכן גם הם קרסו אחרי העומס המתמיד. היום מצאתי משהו שאני מתחברת אליו הרבה יותר - מדיטציה בתנועה. האמת היא שאני פשוט הולכת ליוגה פעמיים בשבוע. יש לי מדריכה מעולה. אין כל מיני הסברים ופילוסופיות. יש תרגילי נשימה בהתחלת השיעור - ואז שעה של תרגילים קשים פיזית שדורשים מיקוד מלא של התודעה. התוצאה: חיזוק החלקים החלשים בגוף באופן מאוזן ומוח ריק ממחשבות (הדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו זה הצורך להתרכז כדי לבצע את התרגיל נכון). אז מה אני מציעה לך: אם את חושב שמה שאת צריכה הם תרגילים למיקוד המחשבה ותרגילי הרפיה: יש המון דרכים להגיע לזה, וכדי שתבררי את הדרך שלך לפני שמתחילים לבזבז כסף

. אני אשמח לענות על עוד שאלות.

 

[Ronnie*]

נועה, שאלה...

האם מדיטציה בתנועה זה כמו יוגה? (למדתי יוגה במסגרת ספורט חובה, ומאוד נהניתי. אני מתכננת מתישהו ללמוד מדיטציה).

 

[נועה וגיא]

יש כמה סוגים של יוגה

שפותחו על ידי כמה מורים. אני לא זוכרת את כולם - אבל יש שלושה עיקריים: שיבננדה, אינגר ועוד אחד. התרגילים זהים בכולם, מדובר באוסף תנוחות. ההבדל הוא בשיטת העבודה. שיבננדה זו שיטה רגועה יותר- אחרי כל תרגיל עושים הרפיה. יש שיטות דינמיות יותר, עם הרבה חזרות ולא קירור. יש גם שיטות שנאזרות בכלים בכדי לשפר את ההגעה לתנוחה. בשיעורים שאני עושה, התרגילים נעשים בצורה רציפה ועם חזרות רבות, כך שזה פשוט נעשה יותר קשה, פיזית, וגם מפעיל את מערכת הלב- ריאות. את יכולה להסתכל על זה כמו שיעורי אירובי בהשוואה להתעמלות נשים. בתחלס התרגילים דומים- האינטנסיביות היא ההבדל. העניין של המדיטציה בתנועה כבר תלוי בך- אם את לוקחת את הערך המוסף הזה של התרגילים. היות והם קשים ודורשים הרבה ריכוז - אני מגיעה לסוג של מדיטציה (כמו למשל התרגילים שעושים בטאי- צ´י). אבל התרגילים עצמם הם "תרגילים רגילים" של יוגה, כך שאני מניחה שאת מכירה אותם.

 

[Ronnie*]

תודה על הפירוט... ../images/Emo39.gif

אני אחפש משהו באזור שלי.

 

[nonaa]

ה"חיפושים" שלי זה גם בעקבות

דברים שקרו לפני כשנה. אבל אצלי זה התבטא בצורה יותר חמורה וגם בא לידי ביטוי בפגיעה נוירולוגית ... אבל הייתי אז הרבה יותר לחוצה. עכשיו אני פחות בstress אבל עדיין מחפשת את הפתרון לימים עצבניים במיוחד ... נראה לי שבאזור חיפה יש פחות אופציות של סדנאות וסוגי יוגה. יש איזושהי יוגה בחדר כושר בו אני מנויה אבל זה בשעות מוקדמות מדי ואני לא יכולה לצאת מהעבודה כ"כ מוקדם ... אבל אני באמת אנסה לברר מה האופציות שיש ... ואולי הפתרון זה פשוט להפסיק לעבוד בהי-טק ולמצוא משהו עם שעות נורמליות ופחות stress (אבל גם המשכורת תהיה אז ככל הנראה בהתאם ...) בכל מקרה לא נראה לי שאני אוכל להמשיך כך עוד תקופה ארוכה ...

 

[danonit]

גם אני נפגעתי מסטרס...

זה היה בסוף הלימודים - אחרי 5 שנים סופר עמוסות ומתוחות ומשבר נקודתי ספציפי, אצלי זה התבטא דווקא בהפרעות מאוד קשות בעיכול במשך כמה חודשים. מה שהוציא אותי מזה היה שהתחלתי ללכת לשחות כל יום (ליתר דיוק חזרתי לשחות אחרי הפסקה). אני חושבת בכלל שפעילות גופנית מכל סוג עשויה להועיל - וזה בין היתר גם מה שעושה היוגה של נועה לדעתי. היתרון הגדול שבזה זה שלא מכניסים לך כל מיני שטויות למוח.

 

[נועה וגיא]

מסכימה עם חלק מהדברים

כל פעילות גופנית, אם מתרכזים רק בה, עוזרת לנקות את הראש. זה תקף לשחיה, אירובי, הליכה וכו´. הניקוי של הראש ממחשבות הוא זה שעוזר להתמודד עם המתח ולהרפות אותו. אבל לא כל התעמלות מועילה להתמודד עם ההשפעות של STRESS. אני הייתי בסטודיו סי שנתיים רצוף. תרגילי הרוטציה (לחיזוק הישבן והירכיים) גרמו לי לרגישות מאד גבוהה בחיבור לאגן וגם דלקת. גלגלית- אולי את יכולה להאיר את עיננו בנושא?

 

[Ronnie*]

באמת, נפגעת מסטודיו C?

אני שואלת כי שקלתי להירשם, ואני דוחה את זה בעיקר כי זה נורא יקר...

 

[נועה וגיא]

לא עשיתי מחקר מדעי

וזה גם לא התחום שלי. אבל אני יכולה להגיד שבשלב מסוים התרגילים פשוט כבר לא עשו לי טוב. אני לא יודעת אם הם לא היו מותאמים לגוף שלי ולכן נגרם נזק. או שהיות והגוף שלי היה חלש ופגוע בגלל גורמים אחרים, סטודיו סי השפיע עליו לא טוב. רקדתי בלט המון שנים ואני מכירה את הגוף שלי- מתי קשה כי זה מאתגר ומתי זה קשה כי זה הולך נגד הגוף. אני יוכלה להגיד לך אבל, שלדעתי, אין שום אטרקציה בשיטה שלהם היום. לפני4 שנים, כשעשתי את הקורס הראשוני, היו הרבה תריגלי מתיחות ודברים שהכרתי מבלט וגם השפעות של יוגה. לפני שנתיים (ההפסקתי אצלהם לפני יותר משנה) זה כבר לא היה כך, זה כבר היה יותר דומה לכל חוג התעמלות נשים אחר.

 

[אתי@]

את חושבת שהם שינו את השיטה?

בכל אופן, אם את אוהבת את הסגנון של סטודיו C אני מאוד ממליצה לך לנסות פילאטיס. זה אותו סגנון מבחינת הדינמיקה בשיעור, אבל זה מאוד מאוד בריא. זה עובד יותר לאט מסטודיו C ולוקח יותר זמן עד שרואים תוצאות, אבל זה בריא וכיף ומאוד תורם לגוף.

 

[אתי@]

קצת הסברים

פילאטיס זו שטיה שפותחה למען רקדנים שנפצעו ומעונינים לשמור על השרירים בתקופת ההחלמה. מדובר בהתעמלות אנ-ארובית שעובדת על הרבדים הפנימיים ביותר של השרירים, הרבדים שקרובים לעצמות. פילאטיס הוא ספורט שתורם ליציבה נכונה (אפשר בכל גיל!), ותורם לשינוי "הרגלים רעים" (למשל תנועות לא נכונות שאנשים עושים בזמן הליכה או ישיבה).

 

[Ronnie*]

כבר שמעתי את זה בעבר

את לא הראשונה שאומרת לי את זה... אז ייתכן שזה באמת מזיק. טוב, צריך לשקול את העניין בכובד ראש...

 

[חנץ]

אני יודעת שאני פולשת אבל חייבת להגי

להגיב. אני התעמלתי בסטודיו C במשך שנתיים ולא היו לי בעיות - להיפך בהתחלה אמרתי להם שיש לי בעיות בירכיים ומצאו לי תרגילים חלופיים לכל מה שמקשה על הברך (והמדריכה דאגה ליידעה אותי מתי ומה לעשות) ואחרי כמה זמן החלטתי לנסות ועשיתי תרגילים כמו כולן. התוצאה היתה ששרירי הברכיים שלי התחזקו ואחיזת הפיקה נעשתה טובה יותר - כלומר המצב השתפר עם פחות כאבים (היו לי רק כאבי קור). התוצאות באופן כללי היו מעולות בעיני. ולאתי@ - סטודיו C הוא גם אנ-אירובי. התרגילים הם איטיים וללא אירובי בכלל ועובדים גם כן על הרובד הפנימי של השריר מה שמאט ראית תוצאות ביחוד למי שיש שומנים (כמוני) אבל זה גם מכניס אותי למשמעת אוכל. עכשיו, לפני החתונה,חזרתי אליהם ואני כבר שבועיים מתעמלת ונרגישה מצוין (למעט התפסויות השרירים המנוונים שלי) ומתכננת גם ללכת לתזונאית שלהם לדיאטה בכל מקרה אני פולשת ממתחתנים אז אני אחזור לשם..... חן

 

[אתי@]

נכון - מה שאמרתי זה שסטודיו C

ופילאטיס הם די דומים מבחינת הדינמיקה, וששניהם סוגים של ספורט אנ-ארובי. ובכל זאת זה לא אותו הדבר, יש תרגילים דומים, אבל הקצב שונה והמטרות שונות.

 

[גלגלגלגלית]

עוד שבועיים יש לי הרצאה

על ספורט ופסיכולוגיה... אם יהיה שם משהו מעניין אני מבטיחה לשתף! בינתיים אני יכולה רק לתרום בכך שאומר שכל אחד צריך למצוא את הפעילות הגופנית ש"עושה לו את זה" ומתאימה לו לאופי שלו - אצל אחד זה ההשתוללות של הקיק-בוקסינג, אצל אחר זה הרוגע של הטאי צ´י, ואצל מישהו אחר זה בכלל ללכת לרקוד ריקודי עם! מרגע שמוצאים את הפעילות המתאימה - זה יעזור לכל הרעות החולות שלנו - לחץ, כעס, עייפות, שעמום... ואנו נשפר גם את בריאותינו הגופנית וגם הנפשית! אבל מה שאסור לעזות זה ללכת לפעילות גופנית שעושה לנו רע ומשעממת אותנו... כי אז ניכנס לעוד מעגל מיותר של לחצים (לא נלך כי לא יתחשק לנו, ואז נרגיש רע עם עצמינו, ועוד יותר לא נלך...). פעילות אירובית (כל מה שמפעיל את הלב והריאות) משחררת במוח חומרים שמסייעים להמון דברים בגוף - החל מבריאות, דרך חלוף חומרים ועד למצב רוח! אז אני מאוד ממליצה לחפש את הספורט האישי שלכן! לגבי סטודיו סי והקשר לדלקות - קשה לי לענות כי אין לי מספיק מידע כרגע...