מישהי הציעה שאדביק כאן משהו שכתבתי

[אורני אורני]

מישהי הציעה שאדביק כאן משהו שכתבתי

על הקיר של חברת ילדות בפייסבוק -

הנה זה קרה לי אתמול שוב. פתחתי חבילה של גבינת טוב טעם, הפושטית הזו שעטופה בנייר (אין כמוה להכנת עוגת גבינה) והוצפתי במחשבות על אמך ועל כך שנהגה בשנות החמישים של המאה הקודמת, שלהי תקופת הצנע, לשטוף את עטיפות הגבינה הלבנה ולעטוף בהן את הכריכים שלכם לבית הספר. אני רואה את דמותה בדמיוני, רואה את חיוכה השקט, היה בה משהו כל כך מנחם ומשרה שלווה אבל גם המון כוח. היה צריך כוח להיות חלוצה כזו בארץ ישראל, להיות מושבניקית בימים לא קלים. סיפרתי עליה ועל הימים האלה לשכנה שלי שבדיוק נכנסה והיא נדהמה. אמרה: אנחנו כל כך מפונקים. כששומעים את הסיפור הזה, אולי מעריכים יותר את מה שיש לנו. הדמות הזו של אמך ושל כל האנשים והנשים שהקימו את הגוש שלנו, מעודדים ומחזקים אותי בימים אלה.
(והגוש הוא גוש תל מונד, הורי החברה היו ממייסדי מושב חרות)

 

[הבת המתהוללת]

ראיתי בFB, התרגשתי וחוזרת על הבקשה:

רוצים עוד כתבות/מאמרים/אנקדטות שלך!
אפילו כאלה, קצרים, שמלמדים כל הרבה ומרגשים כ"כ.
אולי לפני כל חג? לפני תחילת כל עונה? כל חודש? משהו תקופתי?
בבקשה?

 

[אורני אורני]

אלה דברים שיוצאים לי ספונטנית.

 

[אמרלדה]