אני פה ../images/Emo140.gif תודה על ההתעניינות
רק שאין לי מחשב כל היום, רק מדי פעם.... היה לי קצת סיפור עם העכוז, הלכתי לביקור חולים כדי להפוך אותו ושלחו אותי הביתה בגלל צירונים שהפריעו להם. אז אחרי שבוע, בו ניסיתי הכל, ממוקסה ועד עמידות על הראש, שיחות עם העוברון ועוד ועוד, החלטתי לברר איזה בית חולים מיילד עכוז בלי לעשות בעיות מיותרות. אבל כל בתי החולים שצלצלתי אליהם לא היו ידידותיים במיוחד, מה שהותיר בי הרגשת יאוש נוראית. ברגע של החלטה ספונטנית, ולמרות היותי כבר בשבוע 39, התקשרתי לד"ר קנטי מבית חולים מאיר וסיפרתי לו שבביקור חולים שלחו אותי הביתה בגלל צירים. "אתה תהיה מוכן להפוך אותו גם עם צירים?" שאלתי. "כן", השיב. "תבואי ביום שלישי". באתי ביום שלישי השבוע אליו ואחרי שעתיים מוניטור, יחס קצת מעליב מצד איזו מיילדת (אבל למי אכפת?) ויחס מקסים מצידו של ד"ר קנטי, הוא הגיע, בדק אותי, ראה שהכל בסדר ואז תפס לעוברון שלי את הטוסיק, תפס ביד שניה את הכתפיים, וסובב אותו בעדינות מלמעלה למטה, תוך התפעלות מכך שאני לא מזיזה שריר ולא מראה סימני כאב כלל וכלל. "זהו, הפוך" אמר לי הד"ר, ואני ששמרתי על רפיון גמור, כדי לא להפריע להיפוך התפרצתי בשמחה ובצחוק וישר ביקשתי ממנו שיאתר לי אותו מחדש (אחרי שכבר התרגלתי כל כך לראש שלו למעלה). הוא הביא את הא.ס. כדי להראות לי ואני אמרתי לו - תעזוב א.ס. תראה לי על הבטן! אז מיום שלישי אני ממשמשת את הטוסיק של הקטן, את הרגליים שלו, ובעזרת הכדור פיזיו אני משתדלת "להשריש" את הראש שלו באגן שלי. עוד מעט סוגרת שבוע 39 ומחכה כבר ללידה. וכמובן, אני מוכרחה לומר ששום דבר אינו מובן מאליו! במשך שבועיים שבהם נעתי בין יאוש לתקווה, התפללנו המון, בעלי ואני, ויום לפני ההיפוך בעלי ניגש לצדיק רבי דוד אבוחצירא מנהריה לבקש את ברכתו. הצדיק אמר לו משהו בסגנון "מה עכוז? מה פתאום עכוז? הכל יהיה בסדר!" ועם ברכה זו הלכתי בכוחות מחודשים להיפוך. באותו יום היו איתי שלוש נשים שבאו להיפוך - האחת הלכה מיד הביתה כי התינוק שלה הספיק להתהפך לבדו, השניה הייתי אני, השלישית הגיעה בשבוע 37 ולא היה אפשר להפוך לה את העובר. היא התייעצה עם ד"ר קנטי על אפשרות של קיסרי... כל זאת כדי להראות לי שכלום לא מובן מאליו, ושד"ר קנטי נבחר להיות השליח הנאמן להפוך לי את העובר. אני מודה להשם יום יום על החסד שגמל עימי. מחכה ללידה ומתפללת חזק חזק שתהא זו לידה קלה, ללא סיבוכים לא לי ולא לולד, מתפללת להתאוששות מהירה, שאוכל להניק, שאהיה רגועה וכו' וכו'. ובסופו של דבר, הכל ביד השם ועלינו להתפלל. תודה על ההתעניינות, פשוט אין לי תמיד זמן לכתוב, אז אני רק קוראת ומתעדכנת... כבר רוצה לצאת עם סיפור לידה מפורט, אבל קודם שאלד.... שבת שלום לכולן! ואגב - מאוד כדאי בחודש תשיעי להקפיד על הפרשת חלה, ללכת לטבול במקווה, וכמובן - לא רק בחודש תשיעי - להקפיד על הדלקת נרות שבת, ואחר כך להתפלל. זהו זמן טוב בו שערי שמיים פתוחים לכל בקשה! שבת שלום!
