מישעיהו עד ישעיהו- לא קם כישעיהו.

newman10

New member
מישעיהו עד ישעיהו- לא קם כישעיהו.

והשאלה היא- האם עתיד לקום?
עברו כמעט 20 שנה מאז מותו, ואין היום לא מישהו שיכול להסתמן כ"יורש"- ממשיך דרכו, לא מבחינת הסגנון כמו שמבחינת החדות, השליחות שבמגע עם כמעט כל אדם ישראל, וכמובן- ההתייחסות לסוגיות שמאז ל' נדמה שאף אחד כבר לא ממש מתייחס אליהם. מה שאולי יותר מעניין זה העדר של איזה שהוא גוף ששם לעצמו כמטרה לפעול באותם המישורים בהם ל' קרא לפעולה- הפרדת הדת והמדינה, "מלחמת התרבויות" , קהילה יהודית אוטונומית, סוגיית העם היהודי, שאיפה ל"רענון" הממסד הרבני- והתאמת ההלכה למציאות המודרנית ובכלל זה שאלות מעמד האישה, ההומוסקסואלים, השבת....

ייתכן ול' היה תופעת טבע ייחודית שלא יכולה לחזור על עצמה שנית. ייתכן שהוא היה תולדה של דור אחר, דורם של אנשטיין וראסל, פישר והייזנברג, פופר ( נפטרו אפילו באותה השנה ונולדו כמעט באותה השנה) וויטגנשטיין...אפילו סאלבדור דאלי. וייתכן, שהחברה הישראלית, פשוט שקעה למצב של שאננות, קהות, אדישות, פוסט-מודרניסטיות, ובעידן "האח הגדול" (ד"א- בדנמרק קיימת תוכנית ריאלטי בה נשים שכולם עירום ועריה- מכף רגל ועד ראש- עולות על מסלול דוגמנות, וחבר השופטים-כולם גברים, מותחים ביקורת על גופה. מנחה התוכנית אמר ש"האישה מטבעה צמאה לשמוע מהגבר ביקורת על מראה גופה" ואילו יוצרי התוכנית הגדירו אותה כ"גאונית". סתם שתדעו. מי שמעוניין בקישור לכתבה- שיאמר), לאף אחד כבר לא אכפת... כמעט משום דבר.

מה דעתכם?
 

newman10

New member
פרופ' גלעד צוקרמן אמר לי פעם

( נפגשתי איתו כמה פעמים, הוא אדם חביב, מעט משונה, אך חריף מאוד בשכלו) שהשפה אותה אנו מדברים אינה עברת כי אם "ישראלית". הדבר מעניין כשלעצמו שחושבים על השקפת ל' בנוגע לסוגיית העם היהודי ( אולי יש עם ישראלי ולא יהודי, בעצם?)
אך אני רק מנסה לומר, שהביטוי "כולם נשים" הוא כמובן טעות הקלדה ולא חלילה נסיון לשבש את השפה בהתאם למחשבה פנימסטית משהו או לא יודע מה...
 
אני מסכים שהוא תופעה ייחודית

ובעיקר פרי אותו דור השכלה מרשים. ובתחום הרבני אפשר בהחלט להכניס גם את הרב סולובייצ'יק שליבוביץ העיד שהם גם למדו יחד באותה אוניברסיטה באיזה קורס, למיטב זכרונו. והיה לו זכרון די טוב, הייתי אומר.
 

iricky

New member
גם אני מיצר על דאבדין ולא משתכחין

אבל במציאות שבה האליטה החברתית חיה בבועה, וכל דאגתה לשמור על הבועה הזאת לבל תתנפץ, והרוב הגדול נשאר עם המון חודש כשנגמרת לו המשכורת, והמפלגות הדתיות רק מחפשות איך לחלוב את המדינה כמה שיותר, זה נראה בגדר אוטופיה למצוא מישהו שיטיף למלחמת תרבויות. ובמצב שבו מצויה היום היהדות הדתית, אף אחד לא רוצה לשמוע על שינויים בהלכה, שהדעה השלטת היא זו שקבע החת"ם סופר, חדש אסור מן התורה. אבל מה אתה רוצה מהחברה הישראלית כשאפילו פה בפורום רצו לזרוק אותי מכל המדרגות כשקראתי להציב מצלמה בכנס לכבוד ליבוביץ שחל להיות בשבת, וכשקראתי להכיר בלגיטימיות של סיפוק הצרכים הסקסואליים של ההומואים, שאינם כלל בגדר אותו משכב זכר שאוסרת התורה. וגם אם כן, כלום אין כאן המכירים את התופעה שהלכה עוקרת מקרא? נראה שאין.
 

u r i el

New member
מה הקשר ?

המציאות הזו שאתה מדבר עליה היא אותה מציאות בה חי ופעל ליבוביץ, ממש בדיוק. עיתון מהיום או מאתמול או מלפני עשור או יובל ויותר הוא בדיוק אותו העיתון - חוץ מהתאריך.
ואדרבא - רק משברים וקטסטרופות מצמיחות מחאה והטפה למלחמת תרבויות. בעידן המשיחי לא יהיה בליבוביץ כל צורך.
 

newman10

New member
אל תשכח - ליבוביץ' היה "מבית שמאי"

בתכנים, בסגנון, בדרך ההתבטאות, בריבוי המחלוקות בעם ישראל (כולן לשם שמיים, כמובן) ...

אני מוכן להתפשר על דיון תרבותי במקום מלחמת תרבויות, על אלטרנטיבה ראויה לשמה ( המילה האחרונה- לא מקרית) מה ש ל' קרא לו אופוזיציה . אחרת... צריכים להיות באמת חרדים ל"השמך גורלו של העם היהודי".

באנשים כמו הרב שי פירון, הרב אמסלם, ד"ר רות קלדרון, ח"כ דב ליפמן, אפילו ברב יובל שרלו, אני מזהה, ז"א, בוחר לזהות, סוג של תקווה כמוסה קטנה וחבויה, בבחינת זרעון זעיר שנידף לו ברוח בתקווה שימצא לעצמו אדמה שאינה אדמת חורב.
ומי שראה את הסרט המדהים "חומות של תקווה" בוודאי זוכר את המשפט שמורגן פרימן אומר שם לקראת הסוף...
 

iricky

New member
אמת ויציב

אך היכן ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? השואל תמה על היעדרו של איזשהו גוף שימשיך את המפעל שבו החל ליבוביץ, ועל תמיהה זו אמרתי מה שאמרתי. בסה"כ בקשתי לחזק את ידיו של מר ניומן. אפילו ליבוביץ נואש שנים הרבה לפני לכתו מכל תקווה לשינוי, אך כנאה דורש ונאה מקיים המשיך בשלו.
 

newman10

New member
אך אסור להתעלם ממה שאוריאל אמר:

ל' פעל בתקופה בה הבועה הייתה עשוייה בטון. שלא כמו היום, שכל איזה מוכר קישואים בשוק מכריז בקולי קולות וצווח מלוא הריאות "יודונאצים יודונאצים..." שהיום כבר לא מזיז לאף אחד כי חוזרים על ההשוואה הזאת כמו השידורים החוזרים של "חברים" בערוץ 22.

ל' חי בתקופה בה רה"מ ה"שמאלני ביותר"- רבין, ממוקם ימינה מנתניהו של 2013. אילו בן גוריון היה חי היום כפוליטיקאי, הוא מוגדר מיד ככהניסט, וזה עוד בלי שקוראים את אילן פפה או בני מוריס.
היום ספק אם ניתן לומר משהו שהוא בגדר טאבו אמיתי. יש הרבה יותר במות תקשורתיות, והציבור כבר פחות רגיש ל"דעות קיצוניות"- ואולי זה בעצם שורש הבעיה.
 
למעלה