מהזכרון אני יכול לשלוף כמה דברים
מהזכרון, שסיפרו לנו כשביקרנו במוזיאון, על מנהגים שאני משער שהם נחלת העבר - כאשר הבנים הם קטנים, הם נשלחים לגדול במשפחה אומנת, מתוך המחשבה שהאם האומנת תהיה פחות רגישה לזה שהילד סובל וכואב במהלך השנים בהן הוא לומד להיות לוחם, ולכן לא תגונן עליו יותר מדי. בגיל 14, חוזר הנער לבית הוריו, ואז צריך להוכיח בפני כל הכפר את יכולותיו כלוחם - אחרת יבייש את משפחתו. צעירים בד"כ היו פוגשים צעירות במהלך חתונות של חברים/משפחה (כאשר היום כמובן, חלק לא מבוטל מההכרויות, כפי שסיפרו לנו, הוא דרך האינטרנט). אז היה מסכם הצעיר יום ושעה עם הצעירה בכפר שלה (אסור להתחתן עם מישהי מהכפר שלך), אז היה מגיע רכוב על סוס ו"חוטף" אותה (אני משער שבעבר החטיפות היו אותנטיות), יורה מספר פעמים באויר והיה מתחיל מרדף (שוב אני משער שבעבר היה זה מרדף אותנטי, שאח"כ קיבל נופך סמלי). משפחת החטופה היה רודף אחרי הזוג - אם הזוג היה נתפס, החוטף נשלח בבושת פנים לכפרו והחתונה נדחית. אם החטיפה מצליחה, חוזר הצעיר לכפרו, משכן את הכלה המיועדת אצל חברים והולך להודיע להוריו על כך שהוא הולך להתחתן. הורי החתן והכלה כלל לא מסייעים בארגון החתונה או הבית בו יגור הזוג. אין התערבות הורים. נקודה. הדבר בהחלט מונע את חיכוכי החותנת, אתם לא חושבים? בעבר החגיגות היו שבוע שלם, כיום הם יום עד שלושה (אם אני זוכר נכון). האישה מסבירה לגבר איך לתכנן את הבית, ומחוייבת לשים לפחות לבנה אחת בעצמה, כדי שתבין את המאמץ שבעלה עושה. את המתנות לבית, שוב, מביא כל הכפר, למעט הורי החתן/הכלה. אם אני אזכר בעוד אכתוב...
"סאוסרוקה הינו גיבור צ'רקסי שמוזכר במיתולוגיה הצ'רקסית כפרש שהביא את האש לעם הצ'רקסי, לכן הוא מופיע לבוש בלבוש הצ'רקסי המסורתי רוכב על סוס ונושא לפיד ביד. "
