מיתוסים על ההתנתקות, פרופ' בן-ישראל
מיתוסים על ההתנתקות מאת יצחק בן-ישראל הנה כמה "אמיתות" מקובלות שראוי להפריכן: "ההתנתקות הביאה להגברת הטרור בעזה". לא נכון. מאז ההתנתקות ירד מאוד מספר אירועי הטרור ומספר הנפגעים בנפש. מה שנותר הוא שיגורי הקסאמים. אלה שוגרו גם קודם להתנתקות, בצד מרגמות (שהגיעו ליישובי גוש קטיף אך אינם מגיעים לשדרות). כל המקרים של פגיעות בנפש מרקטות הקסאם קרו לפני ההתנתקות. "ההתנתקות מעזה נעשתה מתוך אמונה שהטרור ייפסק". לא נכון. ההתנתקות נועדה להקל את מעמסת הביטחון (והיא הוקלה, משום שאין צורך לשמור יותר על יישובי גוש קטיף) ולאפשר לישראל להגיב בחומרה על המשך מעשי הטרור (כמו שאנו עושים כיום ב"גשמי קיץ", ללא מחאה רצינית של העולם). "ההתנתקות אולי לא הביאה לעלייה סטטיסטית באירועי הטרור, אבל היא גרמה לעלייה איכותית בפיגועים, דוגמת חטיפת גלעד שליט". שוב, לא נכון. פיגועי "איכות" נגד מוצבי צה"ל נעשו גם קודם להתנתקות. בכלל, לפחות מבחינה סטטיסטית, אין זה נכון שההתנתקות נתנה רוח גבית לטרור. "פינוי המתנחלים מגוש קטיף הקל על הטרור". לא נכון. גוש קטיף היה ממוקם ממערב ריכוזי האוכלוסייה הערבית בעזה ואינו מהווה חיץ ביניהם לישראל. "פינוי צה"ל מעזה הקל על הטרור". שוב, לא נכון. ראשית, חלה ירידה במספר אירועי הטרור. שנית, צה"ל לא ישב בתוך ריכוזי האוכלוסייה הערבית אלא מסביב לגדר, וזה בדיוק המצב גם היום. היוצא מן הכלל היחיד הוא פינוי אזור ניסנית/דוגית בצפון מערב הרצועה (שנתן לפלשתינאים רווח של כמה מאות מטרים בטווח לאשקלון). זוהי טעות הניתנת לתיקון מהיר. מהם הלקחים הנובעים מניסיון ההתנתקות שהם רלוונטיים לתוכנית ההתכנסות? בניגוד לאמונת "השמאל" (לא כל השמאל) - נסיגה משטחים אינה מביאה בטווח הזמן הקצר להפסקת הטרור. בניגוד לאמונת הימין - שימוש בכוח אינו מביא גם הוא להפסקת הטרור. הטרור הוא דרך המאבק העיקרית של היישוב הערבי נגד היישוב היהודי בארץ ישראל מאז שנות העשרים של המאה שעברה, ולא צריך לשגות באשליה שהוא ייפסק מעצמו. במשך כמעט 100 שנה ניסינו הכל: החל בהפעלת כוח וכלה בוויתורים מפליגים. והטרור נמשך. הגורם היחיד המשפיע בטווח הקצר על רמת הטרור (לא כל כך על הניסיון לבצעו, כמו על הצלחתו) הוא פעילות צה"ל ומערכת הביטחון. היערכות שתקל על פעילות זו תפחית את הטרור, ונסיגה שתקשה על פעילות זו תביא להגברת הטרור. האם בכלל קיימת היערכות שתקל את מעמסת הביטחון מחד גיסא, ותצליח לשמור על ההישגים במלחמה בטרור מאידך גיסא? התשובה לכך חיובית: התכנסות אל תוך גושי התיישבות יהודיים גדולים, תוך השארת נוכחות צבאית בשטחים שיפונו. צה"ל ייצא משטחים אלה רק אם וכאשר יהיה בצד הפלשתיני גורם שייקח לידיו בכנות וברצינות את מיגור ארגוני הטרור. באופן זה גם יתפנו לצבא משאבים ביטחוניים, וגם לא תיווצר תחושה שנתנו "פרס לטרור". בטווח הקצר, נוכחות צבאית בשטחים שפונו מאזרחים ישראלים תדכא את פעילות הטרור נגדנו, ובטווח הארוך - התכנסות כזאת עשויה בהחלט ליצור דינמיקה של לחץ פנימי שתוביל להכרה אצל הפלשתינאים, כי מוטב להם לזנוח את דרך האלימות. אלוף (במיל') פרופ' בן-ישראל הוא ראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=735198
מיתוסים על ההתנתקות מאת יצחק בן-ישראל הנה כמה "אמיתות" מקובלות שראוי להפריכן: "ההתנתקות הביאה להגברת הטרור בעזה". לא נכון. מאז ההתנתקות ירד מאוד מספר אירועי הטרור ומספר הנפגעים בנפש. מה שנותר הוא שיגורי הקסאמים. אלה שוגרו גם קודם להתנתקות, בצד מרגמות (שהגיעו ליישובי גוש קטיף אך אינם מגיעים לשדרות). כל המקרים של פגיעות בנפש מרקטות הקסאם קרו לפני ההתנתקות. "ההתנתקות מעזה נעשתה מתוך אמונה שהטרור ייפסק". לא נכון. ההתנתקות נועדה להקל את מעמסת הביטחון (והיא הוקלה, משום שאין צורך לשמור יותר על יישובי גוש קטיף) ולאפשר לישראל להגיב בחומרה על המשך מעשי הטרור (כמו שאנו עושים כיום ב"גשמי קיץ", ללא מחאה רצינית של העולם). "ההתנתקות אולי לא הביאה לעלייה סטטיסטית באירועי הטרור, אבל היא גרמה לעלייה איכותית בפיגועים, דוגמת חטיפת גלעד שליט". שוב, לא נכון. פיגועי "איכות" נגד מוצבי צה"ל נעשו גם קודם להתנתקות. בכלל, לפחות מבחינה סטטיסטית, אין זה נכון שההתנתקות נתנה רוח גבית לטרור. "פינוי המתנחלים מגוש קטיף הקל על הטרור". לא נכון. גוש קטיף היה ממוקם ממערב ריכוזי האוכלוסייה הערבית בעזה ואינו מהווה חיץ ביניהם לישראל. "פינוי צה"ל מעזה הקל על הטרור". שוב, לא נכון. ראשית, חלה ירידה במספר אירועי הטרור. שנית, צה"ל לא ישב בתוך ריכוזי האוכלוסייה הערבית אלא מסביב לגדר, וזה בדיוק המצב גם היום. היוצא מן הכלל היחיד הוא פינוי אזור ניסנית/דוגית בצפון מערב הרצועה (שנתן לפלשתינאים רווח של כמה מאות מטרים בטווח לאשקלון). זוהי טעות הניתנת לתיקון מהיר. מהם הלקחים הנובעים מניסיון ההתנתקות שהם רלוונטיים לתוכנית ההתכנסות? בניגוד לאמונת "השמאל" (לא כל השמאל) - נסיגה משטחים אינה מביאה בטווח הזמן הקצר להפסקת הטרור. בניגוד לאמונת הימין - שימוש בכוח אינו מביא גם הוא להפסקת הטרור. הטרור הוא דרך המאבק העיקרית של היישוב הערבי נגד היישוב היהודי בארץ ישראל מאז שנות העשרים של המאה שעברה, ולא צריך לשגות באשליה שהוא ייפסק מעצמו. במשך כמעט 100 שנה ניסינו הכל: החל בהפעלת כוח וכלה בוויתורים מפליגים. והטרור נמשך. הגורם היחיד המשפיע בטווח הקצר על רמת הטרור (לא כל כך על הניסיון לבצעו, כמו על הצלחתו) הוא פעילות צה"ל ומערכת הביטחון. היערכות שתקל על פעילות זו תפחית את הטרור, ונסיגה שתקשה על פעילות זו תביא להגברת הטרור. האם בכלל קיימת היערכות שתקל את מעמסת הביטחון מחד גיסא, ותצליח לשמור על ההישגים במלחמה בטרור מאידך גיסא? התשובה לכך חיובית: התכנסות אל תוך גושי התיישבות יהודיים גדולים, תוך השארת נוכחות צבאית בשטחים שיפונו. צה"ל ייצא משטחים אלה רק אם וכאשר יהיה בצד הפלשתיני גורם שייקח לידיו בכנות וברצינות את מיגור ארגוני הטרור. באופן זה גם יתפנו לצבא משאבים ביטחוניים, וגם לא תיווצר תחושה שנתנו "פרס לטרור". בטווח הקצר, נוכחות צבאית בשטחים שפונו מאזרחים ישראלים תדכא את פעילות הטרור נגדנו, ובטווח הארוך - התכנסות כזאת עשויה בהחלט ליצור דינמיקה של לחץ פנימי שתוביל להכרה אצל הפלשתינאים, כי מוטב להם לזנוח את דרך האלימות. אלוף (במיל') פרופ' בן-ישראל הוא ראש התוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=735198