העיר המביישת את מייסדיה
עיר שאינה מטפחת ומשמרת את כבוד זיכרונם של מיסדתיה מוטב שטמן בתהום הנשייה בביקור אשר לאחרונה ערכתי בבית הקברות הישן בנהרייה עמדו למולי עליבותם של קברי מייסדיי העיר העומדים בינות לגלי אשפה קוצים וסחי. בית הקברות הישן של העיר בחלקה המזרחי של העיר מחולק לחלקה הצבאית בחזית אל מול שער הכניסה וחלקת הותיקים בחלק המערבי של בית הקברות. החלקה הצבאים מסודרת כמו שנאמר לימין שור, טובלת בים של צמחים ופרחים כיאה למקום שמכבד את מתיו כפי שאנו רגילים לראות במקום שמור ומטופח. לעומתו החלקה של ותיקי העיר זועק בשיממונו , בעליבותו במצבות המוטות ביגון והדהויות, חלקה זאת שהוקמה בשנת 1935 זועקת ומשוואת לזעקה האם שכחתם את פועלנו ? אינני יודע במה עוסקים ועסקו ראשי העיר בעבר ובהווה בנושא שימור מורשת העיר ,אך הנצחת המייסדים אינה יאה ועולבת בהם ,במבחן התוצאה הייתי מעניק להם את הציון אפס. בינות למצבות שבהם טמונים אנשי העיר הראשונים ומן המייסדים ,ניתן לראות בחלקת הותיקים מצבות מטופחות השייכות למשפחות של עשירי התעשייה בישראל שצמחו בעיר נהרייה , כמו שטראוס ,זוגלובק וכמובן ורטהיימר . מעט היסטוריה הוגה הקמת העיר יוסף לוי שנולד בשנת 1912 ועלה לישראל בחלוצי העלייה השנייה ,עבד כמהנדס בתל אביב ,עבר לחיפה והקים את חברת קדם בשנת 1934 על מנת לקנות שטחי אדמה ולהקים על פי חזונו שטח של משקים חקלאיים , ליהודים אשר ימלטו מעליית הנאצים בגרמניה לישראל. יוסף לוי רכש 3200 דונם מידיה של משפחת טוויני מביירות אשר היו לו שטחי אדמה חקלאיים באזור נהרייה של היום, אך לא התגוררו במקום , מחשבתו של הנכבד הערבי למכור את השטח על מנת שישמרו את שאר שטחיו במקום וימנעו מתפישת אדמותיו בידי בדואיים נודדים , בתכנונו של יוסף הייה רחוב ראשי אשר ממנו יצאו חלקות חקלאיות מתוכננות הן למיקום בית המגורים והן לסוגי הגידולים שיגודלו ,דרך הכביש הראשי הייתה אמורה הסחורה החקלאית לצאת לשווקים . כיוון שכסף רב לא הייה באמתחתו צירף אליו עוד שני שותפים שיעזרו לו בהשמת חזונו, את זליג סוסקין במקצועו אגרונום, ואת היינרין כהן שעזב לאחר זמן מועט ואת מקומו תפס שמעון רייך . עוד טמונים בחלקת הוותיקים ליברמן שכיום בביתו ממוקם מוזיאון ליברמן לתולדות העיר,אשר רכש 400 דונם מידי יוסף לוי והקים את חברת נהרייה למשקים זעירים ולימים ייזכר כבעלי מפעלי וולקן למצברים,ליברמן התאבד בשכבו על מסילת הרכבת בשבר אישי וטמון בחלקה הרגילה עם כולם. יונה ואברהם זוגלובג מתעשיית הנקניק והבשר, שעלו לישראל בשנים 1936-7 וקנו את חלקות 5.6.7 מתוכנית המתאר ביחד עם השותף ריכלבסקי שעזב לאחר זמן מה. קבר נוסף הוא קברו של הרב קלר שהיה רבם של אסירי כלא עכו וזיהה את חללי שיירת יחיאם לאחר שנפלו בקרב במארב הכנופיות הערביות. דמות נוספת המדריך החקלאי של המשקים בנימין ירמיאס ואשתו הגננת המוכרים לנו יותר כהוריו של בעל מסעדת הדגים בעכו אורי בורי . ולסיום מוטב היה שפרנסי העיר ירימו את ראשם ויטפחו את מורשתם כי מי שאינו משמר את עברו איזה זכות יש לו בהווה ובעתיד.
עיר שאינה מטפחת ומשמרת את כבוד זיכרונם של מיסדתיה מוטב שטמן בתהום הנשייה בביקור אשר לאחרונה ערכתי בבית הקברות הישן בנהרייה עמדו למולי עליבותם של קברי מייסדיי העיר העומדים בינות לגלי אשפה קוצים וסחי. בית הקברות הישן של העיר בחלקה המזרחי של העיר מחולק לחלקה הצבאית בחזית אל מול שער הכניסה וחלקת הותיקים בחלק המערבי של בית הקברות. החלקה הצבאים מסודרת כמו שנאמר לימין שור, טובלת בים של צמחים ופרחים כיאה למקום שמכבד את מתיו כפי שאנו רגילים לראות במקום שמור ומטופח. לעומתו החלקה של ותיקי העיר זועק בשיממונו , בעליבותו במצבות המוטות ביגון והדהויות, חלקה זאת שהוקמה בשנת 1935 זועקת ומשוואת לזעקה האם שכחתם את פועלנו ? אינני יודע במה עוסקים ועסקו ראשי העיר בעבר ובהווה בנושא שימור מורשת העיר ,אך הנצחת המייסדים אינה יאה ועולבת בהם ,במבחן התוצאה הייתי מעניק להם את הציון אפס. בינות למצבות שבהם טמונים אנשי העיר הראשונים ומן המייסדים ,ניתן לראות בחלקת הותיקים מצבות מטופחות השייכות למשפחות של עשירי התעשייה בישראל שצמחו בעיר נהרייה , כמו שטראוס ,זוגלובק וכמובן ורטהיימר . מעט היסטוריה הוגה הקמת העיר יוסף לוי שנולד בשנת 1912 ועלה לישראל בחלוצי העלייה השנייה ,עבד כמהנדס בתל אביב ,עבר לחיפה והקים את חברת קדם בשנת 1934 על מנת לקנות שטחי אדמה ולהקים על פי חזונו שטח של משקים חקלאיים , ליהודים אשר ימלטו מעליית הנאצים בגרמניה לישראל. יוסף לוי רכש 3200 דונם מידיה של משפחת טוויני מביירות אשר היו לו שטחי אדמה חקלאיים באזור נהרייה של היום, אך לא התגוררו במקום , מחשבתו של הנכבד הערבי למכור את השטח על מנת שישמרו את שאר שטחיו במקום וימנעו מתפישת אדמותיו בידי בדואיים נודדים , בתכנונו של יוסף הייה רחוב ראשי אשר ממנו יצאו חלקות חקלאיות מתוכננות הן למיקום בית המגורים והן לסוגי הגידולים שיגודלו ,דרך הכביש הראשי הייתה אמורה הסחורה החקלאית לצאת לשווקים . כיוון שכסף רב לא הייה באמתחתו צירף אליו עוד שני שותפים שיעזרו לו בהשמת חזונו, את זליג סוסקין במקצועו אגרונום, ואת היינרין כהן שעזב לאחר זמן מועט ואת מקומו תפס שמעון רייך . עוד טמונים בחלקת הוותיקים ליברמן שכיום בביתו ממוקם מוזיאון ליברמן לתולדות העיר,אשר רכש 400 דונם מידי יוסף לוי והקים את חברת נהרייה למשקים זעירים ולימים ייזכר כבעלי מפעלי וולקן למצברים,ליברמן התאבד בשכבו על מסילת הרכבת בשבר אישי וטמון בחלקה הרגילה עם כולם. יונה ואברהם זוגלובג מתעשיית הנקניק והבשר, שעלו לישראל בשנים 1936-7 וקנו את חלקות 5.6.7 מתוכנית המתאר ביחד עם השותף ריכלבסקי שעזב לאחר זמן מה. קבר נוסף הוא קברו של הרב קלר שהיה רבם של אסירי כלא עכו וזיהה את חללי שיירת יחיאם לאחר שנפלו בקרב במארב הכנופיות הערביות. דמות נוספת המדריך החקלאי של המשקים בנימין ירמיאס ואשתו הגננת המוכרים לנו יותר כהוריו של בעל מסעדת הדגים בעכו אורי בורי . ולסיום מוטב היה שפרנסי העיר ירימו את ראשם ויטפחו את מורשתם כי מי שאינו משמר את עברו איזה זכות יש לו בהווה ובעתיד.
