מי אם לא אני...

[NoWords]

מי אם לא אני... ../images/Emo124.gif

שאחדש לכם דברים על אלישיה? מייייייי

אוקיי הפעם זה הולך ככה:

תמונות חדשות וחמודות של אלישיה!

http://www.alicia-keys.net/photos/gavin-smith.htm

לוח הזמנים של אלישיה בזמן הקרוב-

November 24th - 25 Strong: The BET Silver Anniversary Special at 7:30 pm November 3 - December 20 - Smokin' Aces shooting December 26th - Trip to Kenya, Rwanda and South Africa (Keep Child Alive)​

קטע וידאו חדש של אלישיה ואשר בפרויקט החדש שלו

, להורדה לחצו על הקישור בלחצן הימני בעכבר + שמירת יעד בשם: כאן. אין מה לומר- It's good to be back.

במעמד מכובד זה, נראה לי, אני רוצה לומר תודה רבה להילע המותקית ששמרה על הפורום.. כי אני יודעת כמה זה קשה ומפרך, באמת לא קל. מעט מאוד מנהלים יכולים להסתדר עם כמות כזו של הודעות, ועומס כזה של גולשים המציפים הודעות מסביב לשעון.

טנקס בובה!

 

[Mrs Brightside]

../images/Emo109.gifאין על מה../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif../images/Emo25.gif

עכשיו ספרי לי הכל,מה היה,איך היה,מספר טיסה,מי ישב לידך נו את יודעת

 

[NoWords]

חח המ

ישבתי ליד שתי חברות שלי במטוס, גם בהלוך וגם בחזור מהסיבה הפשוטה שאחת מהן קצת פחדה והייתה צריכה את תמיכתי.

אבל לא שזה באמת מעניין אותך. היה קשה, היה עמוס. קודם כל היו ימים מעייפים שהיינו על הרגליים שעות, והנסיעות גם ארכו לפעמים שעתיים-שלוש ולפעמים חמש שעות אבל היה מעניין והיה נחמד באוטובוס כי הכרתי אנשים חדשים, והנופים של פולין ממש יפים עכשיו כי זו תקופת השלכת, לכן העלים נושרים וזה כמו בסרטים- כ"כ יפה וגם רומנטי כזה

, צחקתי ודיברתי עם חברות, ושמעתי הרבה בMp3 אז לא היה משעמם לרגע

. המקומות הכי קשים היו... ביום הראשון לקחו אותנו לתחנת רכבת והעלו אותנו על קרון מקורי לגמרי בו נדחסו המון ילדים (בני 10 ומטה פלוס תינוקות

) שנשלחו אל מחנה ההשמדה. וזה היה מצמרר בטירוף. בתוך הקרון השמיעו לנו שיר של ילד ששר לאמא שלו שתבוא לחבק אותו.

ילדים ממש בכו. בעיקר כאלה שיש להם אחים קטנים נראה לי. עוד מקום קשה היה מאידנק.. שם נתקלנו לראשונה במתקן השמדה שנותרו בו דברים ממשיים מתקופת המלחמה. צריפים של הגרמנים והמגורים של היהודים... (כי בטרבלינקה- שהיינו לפני כן- אין שומדבר חוץ מאנדרטאות ומוזיאון) והיה ממש קשה שם. להיתקל בחדר של נעליים, לראות איפה הם גרו וכל זה. והמקום האחרון היה אושוויץ-בירקנאו שזה היה השיא והיום הכי הכי קשה מבחינה מנטלית, אבל גם פיזית כי היינו 5-6 שעות על הרגליים. באושוויץ ראינו בכל מיני חדרים את המזוודות והתיקים של היהודים שבאו למחנה, בגדים, שערות וכל זה. באמת קשה להבין שזה אמיתי.

הטיסה חזור הייתה ז-ו-ו-ע-ת-י-ת ברמות. המון כיסי אוויר ורעידות, חברות שלי ממש היו לחוצות ולא היה נחמד למרות שלא נלחצתי כי אני כבר רגילה לקטעים כאלה בטיסות

. הממ וזהו. טוב לחזור, המסע הזה בהחלט גורם לך להעריך את המיטה החמה, הדאגה של ההורים, של האחים, האוכלללל הוווו האוכל הטעים! כמה שזה חסר לנו בפולין למרות שבמלון האחרון אכלנו ארוחה מדהימההההההה כי הוא היה 5 כוכבים!

שאר המלונות היו 3-4 כוכבים פרט ללילה אחד שהיה 2 כוכבים אבל לא נורא, העלמנו עין.

 

[Skullie Roze]

../images/Emo6.gif ../images/Emo14.gif

כפרעליך.:$ ותודה על הכל!

אלישיה במיטבה.