מי אמר שהתעמלות אמנותית משעממת?

[אמא לה3]

מי אמר שהתעמלות אמנותית משעממת?

הנה 21 סיבות למה זה לא משעמם:

http://www.buzzfeed.com/jpmoore/21-reasons-olympic-rhythmic-gymnastics-is-cooler-t

 

[נועה חורש]

אם יוסיין בולט היה מתחרה שם

רק אז זה היה מעניין

 

[cubano1]

לא השתכנעתי

התעמלות אומנותית בעיני זה ספורט משעמם ולא מעניין.
לא הבנתי איך מגיעים לתוצאת הקושי...
עושה רושם שהספורט הזה הוא כולו מבוסס על בגדי גוף, יותר מדי איפור, מכשירים מנצנצים, גמישות, הכריזמה של המתעמלת וכמובן הכי חשוב - הקומבינות של השופטים.
ואף אחד מאלה לא מצדיק לדעתי את היותו ענף אולימפי.
תמיד הטענה בשליחת מתעמלת אומנותית לתחרויות בינ"ל היא שצריך לשלוח איתה שופטת מאותה האגודה שתדאג לה. זה היה תמיד הקרב בין פתח תקוה, חולון, ומרכזי הכח של הספורט הזה בארץ... ובעיני זה כבר מעיד על רקבון כלשהו, והמשך גרוע למצב ששרר בהתעמלות מכשירים בשנות ה 70 וה80 העליזות והגוש הסובייטי הידוע לשמצה.

הייתי מוציא את הספורט הזה מהאולימפיאדה (יחד עם שחייה צורנית) ומשאיר אותו במקומו הטבעי - מתנ"סים וקרקסים!!

 

[נועה חורש]

להוציא את הענף מהאולימפיאדה?

ולהשאיר תחרות שחייה במים פתוחים?
לפני שמוציאים את ההתעמלות האומנותית, יש לדעתי מלא ענפים אחרים פי אלף יותר הזויים. שחייה במים פתוחים, הליכה ל-50 ק"מ, חץ וקשת, ירי ברובה, רכיבה על אופני BMX על רמפות, רכיבת אופניים באולם, קפיצות סוסים דרסאז' וקפיצות סוסים מהסוג השני, כדורעף חופים, גלישה בגלשן מיסטרל וגלישה במפרשית וגלישה בדגם אחר, התאבקות בסגנון יווני-רומי (יש גם איגרוף רגיל) והכי הזוי: קרב חמש- ריצת 3,000 מ' + ירי ברובה + סיף + רכיבה על סוסים + עוד משהו. ובטוח יש עוד שאני לא זוכרת או לא מכירה.

 

[cubano1]

יאללה - בואו ננקה את האורוות!

אבל צריך לקבוע קריטריונים מסוימים!

1 - זה צריך להיות ספורט וכרוך במאמץ פיזי כלשהו
להתראות חץ וקשת וכל סוגי הירי
2 - זה צריך להיות מדיד, ולהתקשר איכשהו עם מהר יותר, גבוה יותר חזק יותר
שחייה במים פתוחים נשאר! זה כמו מרתון, אפשר למדוד את המנצח עם שעון, ולא על ידי סנכרון של בגד הים עם המשקפת... כנ"ל אופניים באולם, אם כי BMX בהחלט יכול ללכת
3 - זה לא יכול לנצל לרעה בעלי חיים
ביי ביי רכיבה על סוסים, דרסאז' או איך שלא קוראים לזה וקרב 5 מודרני
4 - ערך היסטורי בתולדות הספורט
כמו ריצת המרתון, בעת העתיקה היו גם קרבות היאבקות. הם אמנם היו שונים מאשר שני הסגנונות המודרנים (יווני-רומי וסגנון חופשי) אבל עדיין. אישית אני לא סובל את הענף - אבל אני מציע שנתפשר ונעיף רק אחד מהם?

לגבי השאר - מיסטארל כבר מזמן אין, זה הפך להיות ניל פרייד. גם אני מסכים שיש יותר מדי סוגי שיט, אז אולי פשוט לצמצם את מספר סוגי הסירות? אבל דווקא גלשנים אני אוהב.
ומה יש לך נגד כדורעף חופים? זה ספורט לכל דבר

 

[סתוונית היורה]

כדורעף חופים זה אולי ספורט

אבל ממש לא מתייחסים לזה כאל ספורט.

 

[Itgs]

אני הייתי באולימפיאדה בדכורעף חופים

אין ספק שהאווירה הייתה שונה מאוד (מאוד) מהגמר קבוצתי התעמלות שהיתי בו לפני כן.
זה הרגיש קצת כמו בידור זול, כמו ללכת לראות איזה אקשן B Movie כזה. נחמד - כן, כיף לראות עם חברים ולצעוק שם. אבל אחרי אירוע ברמה, איכות ורצינות של ההתעמלות, היה קצת מביך לראות את הכדורעף חופים.

מילא.

 

[Mrpops]

הייתי בשני משחקי כדורסל

כשאחד מהם היה משחק של ה - dream team והכרוז באולם ממש השתגע והלהיב את הקהל...גם שם האוירה הייתה יותר של קרקס...למרות שככה זה משחקי כדור בדר"כ. בתחרות הגמר AA בהתעמלות האוירה הייתה הרבה יותר רשמית ורצינית.

 

[trilliane]

זה משחק הכדור היחיד שאני מחבבת...

(בצפייה, רק בצפייה כמובן). ואין לי בעיה עם התמונות שהציגו בהארץ, מצדי אפשר להמשיך עם זה גם בענפים אחרים.

 

[סתוונית היורה]

לא חושבת שזה מה שהספורטאים רוצים

כשהם באים לתחרות ספורטיבית. לדגמן אפשר מחוץ לתחרויות, ואז הם גם יכולים לבחור את אופי הצילומים.

קבלי בבקשה לדוגמה את טום דיילי (מקווה שהוא לטעמך

).

 

[trilliane]

או יה! אהבתי את דלי המים...

 

[נועה חורש]

יש כפילויות

יש שחייה בבבריכה ויש שחייה במים פתוחים. באולימפיאדה הנוכחית, מדליסט הזהב במים פתוחים התחרה גם בבריכה. למה צריך את שניהם?
כנ"ל לגבי כדורעף- יש כדורעף באולמות ויש כדורעף חופים. נו באמת.

ברור שהתכוונתי להעיף רק את אחד מסוגי ההיאבקות, בגלל זה רק ציינתי את השני בסוגריים, שיצויין שהוא קיים. וזה עוד כשמתעלמים מטאקוונדו, מאיגרוף ומג'ודו, שאלו מבחינתי גם סוג של היאבקות, כנראה שבפעם הבאה ייכנס גם קראטה!!!

ויש עוד מלא דוגמאות: איזה 4-5 סוגים ודגמים של אופניים (כביש/שטח/הרים), שיט בקנו (דיברנו כבר על שיט) ועוד. שלא לדבר על תתי ענפים כמו: קפיצה למים מ-10 מ', קפיצה למים מ-5 מ', קפיצה למים מ-3 מ', כל זה ביחידים ובזוגות; וגם סתם ענפים כמו בדמינטון וטניס שולחן.

אבל מבחינתי הכי גרוע זה הליכה. הענף הכי מזיק, מסוכן והכי לא בריא מכולם. משעמם. מכוער. מלא רמאויות (40% מההלכים נפסלו; כדי שמישהו ייפסל הוא צריך לרמות 3 פעמים, כי אחרי פעם ופעמיים מקבלים רק אזהרה; אין שימוש במסכים, שידורים חוזרים או הילוכים איטיים). מגוחך. חסר תכלית.

אבל אם כבר פותחים את זה- היה אפשר להסתדר עם תחרות אחת בהתעמלות מכשירים, שבסופה יוכרזו המנצחות בקרב-רב, בקבוצתי ובכל מכשיר. למרות שלי אישית יותר כיף עם 10 ימי תחרות...

 

[cubano1]

מרחקים שונים לגמרי

לגבי השחיה במים פתוחים - זה כמו להגיד שבאתלטיקה יש 100 מ ו5 קילומטר, ולא צריך את שניהם.
שחיה במים פתוחים זה למרחק של עשרה ק"מ, ובעוד המרחק הגדול ביותר בבריכה הוא לקילומטר וחצי.

לגבי כל השאר אני נוטה להסכים

לגבי התעמלות מכשירים - נבחרת ארה"ב היתה מאד מבסוטה מהרעיון שלך - זהב בקבוצה, כסף וארד בקרב רב, זהב בקפיצות ובקרקע, וארד בקורה.
אני אישית חושב שצריך את כל התחרות - אם כי היו מבצעים את כל הגמרים על המכשירים באותו ערב ולא בשלושה ימים כמו היום - כך שהיו רק ארבעה ימי תחרות - מוקדמות (תרגילי חובה), גמר נבחרות, גמר קרב רב וגמר מכשירים.

 

[נועה חורש]

אני מניחה שמפרידים מסיבות כספיות

למעשה יש יום נפרד למוקדמות, יום נפרד לקרב-רב ויום נפרד לקבוצתי.
ההפרדה היא רק במכשירים, שם מחברים נשים עם גברים ביחד באותו יום, כך יש יותר קהל פר תחרות, ומי שרוצה לראות את הכל צריך לקנות 2 כרטיסים נפרדים ל-2 ימים...
זה רווח נקי של המארגנים בהשקעה של אפס עלויות.
בנוסף אפשר לטעון שבגמר מכשירים יש גם ארבעה טקסי מדליות (6 טקסים לגברים), מתעמלים שונים שעלו לגמר בכל מכשיר או כאלו שעלו לכמה מכשירים ויש כאן לוגיסטיקה. אבל לא נראה לי שזאת הסיבה בכל מקרה, אלא מה שהזכרתי קודם.

 

[cubano1]

צריך 3 כרטיסים

וברור שזה בשביל כסף - למלא את האצטדיון לעוד יום
השנה זה חולק ל 3
גמר אחד של נשים בערב הראשון, ו2 של גברים
גמר אחד של נשים בערב השני, ו2 של גברים
2 גמרים של נשים בערב השלישי, ו2 של גברים

חלוקה לשניים זה עוד הגיוני
חלוקה לשלוש זה סתם זנות

 

[נעממהה]

כדור עף חופים ובאולם

דווקא לא כל כך דומים.

באולם זה משחק קבוצתי לכל דבר (יש שישה שחקנים על המגרש). כמו כדורסל או כדורגל. כדורעף חופים זה רק בזוגות עם מגרש קטן יותר. גם אי אפשר להשוות את התנאים של פרקט לעומת חול ים טובעני. דווקא הווריאציה הזו של הענף היא לגמרי בסדר בעיניי.

 

[האמא של הסנוניות]

אומנותית- רק מי שלא מספיק מבין בתחום

טועה לחשוב שמדובר בענף שאינו כרוך במאמץ. לגבי תחושת השעמום - אין ויכוח היא סוביקטיבית. בעיני זה התחום האסטתי, הנשי, היפה והמעניין ביותר מבין ענפי הספורט [ ואקרובטיקה כמובן..]. מאמץ פיזי מטורף שלא תמיד ניכר לעין. עבודה של שעות על תאום בין בנות הצוות. מאז ומתמיד הגדרתי אותו כענף כפוי טובה כאשר הבנתי כילדה שעסקה בתחום שלא תמיד ניתן להעריך מהצד את הקושי הפיזי והמנטלי.

 

[נועה חורש]

לא נראה לי שיש מישהו שחושב ככה

אף אחד לא חושב שהענף לא כרוך במאמץ. להיפך. אחד הענפים הכי קשים שיש

 

[סתוונית היורה]

חידשת לי

הייתי בטוחה שקרב חמש זה משהו שדומה לקרב עשרה באתלטיקה...

אגב, ב"אייל הקורא" יש דיון בדיוק בנושא הזה: איזה ענף הכי היית רוצה לבטל באולימפיאדה.
אחד המגיבים אומר על קרב חמש: "זה שילוב אקלקטי שנוצר בשביל אצילים אירופאים שהם ספורטאים בינוניים."

 

[נעממהה]

שחיה צורנית זה השיא

כזה ענף לא נחוץ. הוא אפילו לא יפה או מרשים במיוחד. כל מה שאני חושבת עליו כשאני רואה את זה זה איך הפרצופים שלהם מפחידים כשהן מוציאות את הראש מהמים.

אני נוטה להסכים לגבי התעמלות אומנותית. הענף הזה אולי יפה ומרשים וללא ספק גם דורש אימונים רבים ויכולות פיזיות, אבל הוא חסר תחרות לחלוטין ולא רק בגלל ההגמוניה של הרוסיות. אין שום מתח בתחרות, ומתח זה אחד הדברים שעושים ספורט לדבר כל-כך פופולרי. משהו שם בשיטת הניקוד לא נותן מקום להפתעות- אם אתה טוב, לא משנה כמה תפשל, הציון יהיה טוב. ושוב, אני חוזרת על השאלה שאף אחד לא ממש ענה עליה: איך זה שנפילת מכשיר "עולה" למתעמלת רק ב-0.3 נקודות? בהתעמלות מכשירים נפילה היא אסון למתעמלת, ובהתעמלות אומנותית מתייחסים לנפילת מכשיר בכזו נונשלנטיות.

תמיד חשבתי שאקרובטיקה צריך להיות הענף השלישי של ה-FIG באולימפיאדה. המתחרים בענף הזה הם אתלטי- על. אז נכון שגם הענף הזה לא מדיד כמו תחרויות ריצה, אבל הוא איפשהו על הסקאלה שבין התעמלות המכשירים לאומנותית.