קצת אחרת [התנצלות מראש בפני ה-קפת]
שירלילה - שיר זורם הזין שלך כחומר ביד היוצרת שלי גדל הרמך למימדי רכיבה מתאים עצמו לעצמי אחוז המושכות בידיים אמונות שדי השמאלי חפון בימינך והימני מחכה לשמאלית מוחצת ------------------------------ בוא נתחיל בהיבט הפורנוגרפי של השיר. פורנוגרפיה היא לעולם לא "תשוקה" אלא סתם צילום של זיון שאמור לחרמן, עד לאוננות מהירה, גמירה, וזהו. = זה תשוקה זה? אחר כך, הזין כחומר ב"ידי היוצרת", הזין? מה היא הפכה עצמה לאלוהים, ת'יודע ההוא שברא את האדם מגוש עפר, או גוש אחר? אח"כ הזין מתאים עצמו אליה- מה זה אומר? "מתאים עצמו לעצמי"? - מה זה החירטוט הזה, כממאר ז'וז'ו חלסטרה, קשה לכתוב, אני מעמידה לך ת'זין כדי שאוכל לרכב עליו, פתאום הוא הופך לסוס, לרמך - ומהו הגודל שהסוס הזה מתאים לגברת לרכב עליו? האם הגברת בעלת נקב מסויים בגודלו שדורש סוס??? ובענין הציצים- שכחת את שיר השירים [שיה"ש] "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני", 'תה מבין, זה לא שיר על זיון, זה שיר על איך כותבים שיר על זיון, ומנפקים אותו בבורסת הזבל כשיר זימה. ======= נוגע נוגש לוחץ מרפה ואני איתך פועמת זה טוב כל כך טוב טוב לי אמרת נו, השורה היחידה הסבירה בטקסט המזעזע הזה, "זה טוב" - נו בטח, אם היא עושה לך ביד, אח"כ מתאימה הואגינה לגודל של הזין, ואח"כ "פועמת", לא פחות כמוך, שלא יהיה טוב? מה זה "פועמת"? שמישהו יסביר לי, איך פועמת משקף תשוקה? כולה כנראה רצתה להגיד, אתה דוחף אני דוחפת בחזרה, אבל הלווווווו, זה לא זיון בשירותין ציבוריים מר ציון, זה זיון "אלוהי" [זכור שיה"ש, רמך ושאר ירקות הזבל המילולי] ================= חייכתי צחקתי אמרתי נגב, לטף את גבי ובוא תוכי כולי רק רחם חי לקראתך זה תמיד מפתיע אותי איך חובבות זיונים קוראות לאבר המין שלהן "רחם", כאילו מה הבעיה לכתוב "הכוס , הואגינה, הפות" מה יותר אותנטי, מעורר חשק מלכתוב: "כולי רק כוס חי לקראתך" - מה יש? מדוע "חייכתי, צחקתי" - מילא "צחקתי" מתאים לאווירת האלה המזדיינת, שהרי בעברית לצחק זה גם להזדיין, אבל היא גם חייכה, בזמן שהיא רוכבת עליו, ואגינתה מתאימה במדוייק לרמך שיצרה מהזרג שלו, היא "מחייכת" עאלק. לא מזיעה, לא מלאת תשוקה- רק מחייכת. וכמו שכבר העיר ציון, חל שינוי בפוזה בלי שידענו על זה? מרוכבת הופכת היא לנרכבת? כי "הרחם חי לקראתך", וכשהיא לא מזדיינת הרחם מת? כלומר, יש כאן שיר פוריות כנעני משהו? =================== לקראתי יולד למחר אל אהבה ממכרת יגדל ויפרח יהיה לו גם חדר בלבי בביתי כל שנרצה אתה ואני לו לתת ולתת כתכלית הזימה כולה. הסיום הקיטשי, המפגר והילדותי - סקס , זיון הופך לאהבה ממכרת, לא פחות-עוד בתולה שמרנית שרוצה שהסקס יהפוך לכוכבים ולניצוצות וסיום בבית קטן בערבה עם שלושה ילדים ואולי יותר. ולא סתם, תכלית הזימה, תכלית הפתיחות-הרחם, היד העושה בזין כרצונה הוא לבנות בית קטן או גדול. שלא נדע. וזו זימה? וזו שירה נשית? זו שירה חרא, מזוייפת, מטופשת, על פני השטח = זריקת מלים שנחשבות "נועזות", חוסר הבנה מעמיק של החירטוט המילולי והכיוונים אליו הם הולכים. שלא נדע. שרלילה אמיתית היתה כותבת אחרת לגמרי.