מי אנחנו בכל העולם הזה?....

[קסמי אהבה]

מי אנחנו בכל העולם הזה?....

אני בבליל של שאלות קיומיות.... אנחנו כל כך מיוחדים כל כך אנחנו כל כך אינדבידואלים אנחנו עם תוכן עשיר ומיוחד שהוא רק שלנו. ובכל זאת, הרבה פעמים אנחנו מושפעים מאחרים. ואני לא מתכוונת לדעות של אחרים או לדיבורים ומעשים אלא אני מתכוונת לאנרגיות. הרבה פעמים אנחנו מושפעים מאנרגיות מתדרים של אחרים. האם אתם יכולים להיזכר במקרים כאלה שקרו לכם? אני מרגישה הרבה פעמים מושפעת מאנרגיות של אחרים יכולה להשתלט עלי לפעמים עצבות פתאומית או שמחה בלתי מוסברת כשאני נמצאת ליד מישהו ולאחר זמן להיווכח שאותו אדם הרגיש תחושות אלה.....

 

[kikona126]

תיחום, תיחום ותיחום...

טליה אני מבינה את מה שאת אומרת. זה אכן קשה. אבל מה לדעתך היה קורא לפסיכולוג שסופג את כל הכאב של המטופל שלו? או מה היה קורה לרופא שהיה מנתח ומרגיש את הסבל? אומנם בבית חולים, כשעובדים שם (מנסיון) מפתחים אדישות. אבל בחיי היום יום צריך לדעת לתחם את ההרגשה, לדעת להגיע למקום האישי של האדם השני, אבל לדעת לתחם את ההרגשה, כהרגשה שלו, ולדעת שהמקום שלי הוא לרפא את הפצע. זה לא קל. ולא תמיד מצליח... אולי מחר אני אספר על אדם שהוא נפלא, כדוגמא לזה. (התחלתי לכתוב, וקצת קשה לי...)

 

[קסמי אהבה]

איך עושים את זה?? איך תוחמים?

 

[kikona126]

בהתחלה זה לא קל, אבל אחרי זה...

זה כמו משחק ילדים

ואני לא ממש יודעת איך להסביר... אני מעתיקה חלק מהחלק, אם תרצי את כולו אני אסרוק לך אותו. מתוך ימימה: הנה דוגמא: "כשרבים עם השני לא נמצאים בהכרה למקום האישי והכרה למקום האישי שלו. לכבד את המקום האישי שלך וגם את שלו, אין זו הבנה פשוטה. להכיר במקום האישי מאפשר לקבל את עצמך כפי שאת, פנויה מאחיזה בעומס, מאפשרת לעצמך לכוון את עצמך לתיקון מתמשך מחזק ומשחרר. לקבל את עצמך כפי שאת, לקבל אותו כפי שהוא, חלקים. יש עוד קטעים שמדברים על זה. אני צריכה למצוא... לא הכל במחברת (יש על דפים). עזבתי את הלימודים, לצערי, כי יש לי אימון באותו היום. ואז יוצא שהיום היחיד שאין בו אימון בערב יהיה ימימה, ואז אין לי יום אחד פנוי אחר הצהרים... וזה חבל לי. אז עזבתי...

 

[אפריל80]

כשקראתי את דברייך טליה..

מיד דמיינתי, כמו תמיד, מן שתי וערב סבוך כזה של ערוצי אנרגיה. בדמיון שלי זה נראה כמו מלא מחלפים של כבישים שמשתלבים זה בזה, רק שזה לא נראה כמו כבישים אלא כמו פשוט קווים/שבילים של אור בצבעים שונים.. אז.. אני חושבת שהתדרים של כולנו הם כמו שתי וערב ביקום ולפעמים הם נפגשים ומושפעים. עוד אני חושבת, שאנשים עם קליטה גבוהה, רגישות גבוהה וחושים מחודדים, קולטים יותר תדרים של אחרים.. לטוב ולרע..

 

[קסמי אהבה]

../images/Emo221.gif...הרבה חומר למחשבה!!!תודה

 

[orli997]

היכולת לברר מתי בדיוק היה השינוי

בהרגשה , יכול לעזור לך להבין מה קרה, סביר שאם שני אנשים מרגישים רגש זהה כניראה שיש אמפטיה בינהם, כשמדובר באנרגיה נעימה אין בעיה, אבל כשזה עצב או כעס או כאב וכו.. חשוב להבין מאיפה וממה זה ניספח אלי, ואם אני סופחת בקלות אנרגיות מהסביבה אז דברים אינם סגורים אצלי, כשדברים נשארים פתוחים הם פרוצים גם אנרגטית, ואדם עם רגישות גבוהה יכול מאוד לסבול מתופעה כזו. וחוץ מזה מאוד שמחתי להכיר אותך.

 

[קסמי אהבה]

היי אורלי../images/Emo24.gif

א. היה נעים להכיר אותך- האדם מאחורי הניק.... צריך לדעתי לעשות על זה מחקר אנתרופולוגי.... ב. לפעמים ניתן בהחלט להיות מודעים לתחושה הזו שאנרגיות אחרות דבקות בנו, ויש הרבה פעמים שלא אפשרי לשים יד על הנקודה הזו. אני לא חושבת שזה קשור דווקא בדברים שלא סגורים בנו אני בהחלט חשובת שמדובר ברגישות גבוהה.

 

[orli997]

ההבדל

שכשדברים סגורים אצלינו אנו נחוש ברגשות מהסביבה אבל הם לא ישתלטו עלינו, החשיבות לשים לב לנקודת הזמן בה חל השינוי הוא בכדי להיות מסוגלים לזהות היכן אותה אנרגיה חדרה אותנו מאיפה ולמה, זה כלי לעבודה עצמית. חוץ מזה שהרעיון לעשות מחקר אנטרופןלוגי על גבי הפורום הוא לא רע בכלל חחח