מי אני...

טוליפ,

New member
מי אני...

מי אני שאקבע גורלך, עד אתמול הן היינו זרים.. הנה כבר מהווה חלומך, אשלייה,שהפכה,נהפכה, לעניין של חיים.. לא הצלבנו כלל עין ולב, לא נגענו ברטט,בגו, אצבעות,לא שלבנו צפוף, לא טיילנו בחוף החשוף,, כבר ניגש לנו גוף, אלי גוף? זה עוד לא,עוד מוקדם להכל..זה רק בוסר,תחילה, אהבה הן גודלת לאט, כצומחת מבין חרכים של לבטי הכרות,חברות.. התגלות,,התמסרות, כמו קילוף הבצל, כל שכבה שנחשפת, כרוכה בדמעות... ועל כן,לך מושא אהבה, על הקיר,כבר נכתב ממזמן, חיפזון בדרכי אהבה, יש אומרים., יצירה של שטן...
 

אפרת.א

New member
יופיך...

טוליפ יקירי רגישותך כה נוגעת, יופי אישיותך משתקף עם כל מילה ! תאורך המדוייק ...(לפחות בעיני) כמעט כולנו חשים חשנו או נחוש את אשר כתבת... אכן -רצים אנו אצים . לא חושבים, לא שמים פסיק או נקודה. המהירות המטאורית הזו של התחברות - של לדעת : אותו/ה אני רוצה - אליו/ה התחברתי... לאחר שמכירים את התוכן, את המימד הפנימי האדיר של האיש/ה הגולש/ת ממול...מה בעצם נותר? תהליך של חודשים , של שנים - מתקצר לשעות, לימים. הבטן מתהפכת...הלב פועם כל כך חזק...הכל בפנים אומר : זהו זה! מצאתי... הנה הוא/יא... האחד/ת היחיד/ה המיוחד... לא קולפים את הקליפות, לא נוברים - לוקחים... אצים רצים - לאן...??? קחו את הזמן! חוף הים אינו ``בורח`` - הטיילת תחכה...לאט, לאט - צעד צעד לא למהר לאף מקום - כי אכן...המהירות לא משתלמת. (אם גם לפעמים זה נראה/נשמע אחרת..) סוף שבוע נפלא אוהבת - אפרת
 

eliela

New member
ללא

אני מודה על כך שיום אחד נכנסתי לכאן. היה לי חשוב לקרב ולהתקרב לאנשים ומה יותר טוב מאשר דרך השירים... והנה... מצאתי עולם מחוצי ובו מצאתי גם... אותכם... אותך ואותך אשמור עליכם קורב...
 
למעלה