מי אתה, ברוך?

DHallow

New member
מי אתה, ברוך?

חדש ב"חומריו העתיקים"- מאמר שמנסה להתחקות אחר "ברוך המקורי", הדמות שאולי היוותה מקור השראה לעיצוב הדמות הנפלאה של המלאך ברוך. אני חייבת לציין שמאמר זה הוא מסוג החומרים שנכתבים "מהבטן"- רוצה לומר: למרות הראיות המוצגות בו, אינני בטוחה כי פולמן באמת חשב כמוני, ולא הייתי חותמת על כך שזהו מקור ההשראה שלו. תשפטו בעצמכם.
 
../images/Emo24.gif תודה על ההקדשה

נהנתי מהמאמר. עוד כשקראתי את הספרים חשבתי על חנוך היהודי והמטטרון הנוצרי ועל המלאכים והשרפים. אני לא בטוחה שפולמן חשב על זה , אבל הוא בטוח חשב על המקבילה הנוצרית לעניין.
 
תהיה לגבי הרפאים

כי התאור שלהם בקטע שהבאתי מזכיר לי יותר את העם שישב באזור ונקרא "רפאים". זה גם נכון יותר מההקשר - כל מני עמים שניסו להשיג את החוכמה ולא הצליחו. צריך לזכור שבהקשר של פולמן "רפאים" הם תרגום. כפל המשמעות קיים בעברית אבל אני לא יודע איך זה באנגלית. לפני שמסיקים משהו מאיזשהו שם חשוב לבדוק איך הוא בשפת המקור (ואני לא יודע כי לא קראתי באנגלית).
 

DHallow

New member
תרגום ועוד

ובכן, גם הטקסט מספר ברוך הוא טקסט מתורגם, אז בהחלט אפשר שהשימוש במילה "רפאים" נובע מהקשר של המתרגם (לאיזכור עמי קדם שחפצו בחכמה). מעניין באמת באיזה מינוח השתמש פולמן (אם מישהו יודע- בבקשה לכתוב). אני חושבת שאזכור הרפאים הוא מעניין בהקשר הרחב של הקטע, גם אם לא בטוח שהשימוש במושג זהה. ההקשר הרחב של הקטע מעניין, גם אם הוא יותר בגדר "שעשוע". ומה עם ברוך? נראה שיש קשר?
 

DHallow

New member
שזה מצויין

כי רפאים שהיו בעולם מימי קדם, הם לא עמים קדומים אלא משהו אחר. (אף על פי שלא ניתן להסיק זאת רק מהתרגום של "רפאים" בספר, כי צריך גם לראות מה כתוב במקור בס' ברוך, ואני לא יודעת יוונית עתיקה). כך או כך, נראה שיש כאן רמז ל"יצורים" (נזכר באותה נשימה עם הענקים), ואז זה מתיישב עם הסיפור, ואפשר שפולמן הכיר את הטקסט. והקטע עם הרפאים הוא לא עיקר המאמר, אלא ניסיון להתחקות אחר דמותו של ברוך.
 
ברוך ומטטרון

העלית השערה יפה ומעניינת לגבי המקור לדמותו של ברוך, שיכול להיות שעמדה לנגד עיניו של פולמן. אך יש גם לדעתי עניין נוסף, שמרמז לדעתי על מקור נוסף. ברוך ב"חומריו" הוא אחיו של מטטרון, כך הוא מספר בעודו שוכב על ערש דווי: "אני אחיו... כך הצלחנו לחדור לתוך ההר המעונן. מטטרון היה פעם חנוך, בנו של ירד, בנו של מהללאל... לחנוך היו הרבה נשים. היתה לו תאוות בשרים גדולה... אחי חנוך גירש אותי, מפני שאני... אוי, בלתמוס היקר שלי..." (משקפת הענבר, עמ' 64) הזכרת במאמרך את עניין בני האלוהים שירדו ושכבו עם בנות האדם. ובכן, ייתכן שאחד מבני האלוהים, בלתמוס, ירד לארץ אך מצא עניין דווקא באחד מבני האדם- ברוך, ולכן גירש חנוך את אחיו ברוך מן המשפחה, ואחריו מותו בלתמוס עשה אותו למלאך. זו פרשנות שלדעתי זועקת מתוך הטקסט, מאחר וסיפור בני האלוהים ובנות האדם מתקשר לנו לסיפור חנוך.
 
חשבתי על הסיפורים האלו

כשקראתי את התאור על המלאכים בחומריו. בנוסף הרפאים המוזכרים גם בבראשית יד' וגם בספר דברים (תודה לאמא) היו עם של ענקים, כנראה. חלי מומנת להרחיב בעניין
 

DHallow

New member
ענקים

בתנ"ך יש לא מעט ענקים. המרגלים מדווחים של בני הענק, עוג מלך הבשן הוא ענק, יש מקום שנקרא "עמק רפאים" ועוד... כנראה שמשרד הקסמים התרשל בעבודת הטשטוש בתקופת התנ"ך (אה, זה לא הפורום הזה :). הרפאים הם תיאור מעניין, לא במובן הפשוט של ענקים, לדעתי. מהטקסט מספר ברוך עולה אפשרות של יסוד מפלצתי- משהו, שמתאים יותר לרפאים של פולמן. בכלל הטקסט הזה מתיישב עם כמה רעיונות של הספר (ולכן ברור למה לא נכנס לקאנון).
 
לא אותה מפלצת

כלומר, ענקים זה דבר אחד, ויצורים ששואבים לך את הנשמה זה דבר אחר בין אם לא רואים אותם ובין אם הם טורחים ללבוש גלימות שחורות. ועמק רפאים יש גם היום, דווקא מקום נחמד. ואפשר לראות סרטים בגהינום, שנמצא לא רחוק
 

DHallow

New member
../images/Emo6.gif לא התכוונתי לענקים

אלא למשמעות אחרת, כי אני לא חושבת שברוך מתכוון לענקים. אולי נעשה סיור פורום בירושלים?
 

DHallow

New member
זה יפה

אבל לא מסביר מאין השם "ברוך". לעיתים בספרות המדרשית מבטלים את פערי הזמן, ומקשרים בין דמויות שבכלל לא קשורות לאותה עת. אם נפעל על פי המסורת המדרשית, נוכל ללכת על פירוש "הרמוני" ולטעון שברוך הוא אדם שהיה למלאך בעקבות אירוע קדום- הקשר למלאך מורד שירד מן השמים. ברוך הוא המלאך השומר של ירמיהו, והוא זה שאוסף אותו בסוף ימיו. הוא אדם שהפך למלאך בזכות בלתמוס. זה יותר "שעשוע מחשבתי" מאשר פירוש, אבל למה לא, בעצם?
 
תוכלי להרחיב יותר לגבי קישור בין דמויות

שלא קשורות לאותה עת? לא כל כך הבנתי למה הכוונה אבל זה נשמע לי מעניין
 

DHallow

New member
הרי לך מספר דוגמאות

1. נעמה- בבראשית ד' מתוארת השושלת של צאצאי קין. מתוארים בניו, כשכל אחד מהם קידם במשהו את הציוויליזציה (התפתחות המוסיקה, עיבוד המתכות), ואז נאמר "ואחות תובל קין נעמה". ככה סתם, פתאום. כמובן שב"כ מזכירים אשה רק אם היא חשובה לאיזה שהוא סיפור (כמו דינה בת יעקב), ואחרת לא מונים אותה. יש פרשנים שסברו כי נעמה היא לילית, ויש יופי של אגדות סביב דמותה. פירוש אחר גורס שנעמה נזכרה כי הי כן דמות חשובה- היא אשתו של נוח. ובכן, יש פער זמנים (עשרה דורות בין אדם לנוח), וזו דוגמא אחת. 2. יש פירוש של רש"י על הקטטה שבה משה הכריע כשהרג איש מצרי שהכה איש עברי (שמות ג' לדעתי). רש"י טוען שהאיש המצרי היכה את האיש העברי, כי שכב עם אשתו. ומי היא אותה אישה? שכחתי.... אבל מישהי מהסיפורים הראשיתיים (מצטערת על החפיפניקיות, בפעם הבאה אכין ש.ב).
 
למעלה