לאור דבריך, נראה לי שהספר מפוקפק מאד
מבחינתי, ידיעת השפות הרלוונטיות היא תנאי יסוד הכרחי למחקר היסטורי מעמיק בכל תרבות שהיא. בדיוק כמו שלא יתכן שאדם יפנה לחקר עם ישראל בתקופה המקרא בלא שידע עברית תנכ"ית (ועדיף גם ארמית, אכדית או מצרית עתיקה, תלוי בנושא המחקר), כך גם לא יתכן להמציא תיאוריה גורפת על סין בתקופת המינג בלי לדעת סינית קלאסית. עצם העובדה הזאת הופכת את הספר ללא רלוונטי. העניין הוא, שאין שום סיבה שהסינוגולים יתעלמו מכמות מידע כזו. סינולוגים רבים (כולל כמה וכמה מרצים שלי) מחזיקים בעמדה פרו סינית מובהקת, ורוחשים כבוד רב למסורת, לתרבות ולהישגים הסיניים בכל תחומי האומנויות, המדע והידע. לפיכך, אם היה יסוד כלשהי לתיאוריה, בקהילה המדעית לא היו מתעלמים ממנה. יכול להיות שהראיות שהוא מביא מפוברקות, ויכול להיות שהוא מעוות ומנתק אותן מהקשרן. בכל מקרה, מנזיס לא היה מסוגל לקרוא את כל מכלול המקורות, ולפיכך- לא היה מסוגל לחקור כמו שצריך. זה אכן נכון, שהקיסרים הבאים שינו את המדיניות מקצה לקצה, לרוע מזלה של הציביליזציה הסינית. באופן כללי, כשרואים כמה סין התפתחה בתקופת המינג מכל הבחינות, לא בזכות השושלת אלא למרות השושלת, מבינים עד כמה בקלות היא היתה יכולה להשיג את המערב אם לא היתה עומדת בראשה שושלת כזאת כושלת, ולפניה כיבוש מונגולי שחולל הרס מוחלט. נכון גם שהקיסר קאנג שי (אולי השר ליו דה-שיה היה חלק מהממשל שלו) השמיד ספרים מסויימים. נכון גם שהקיסר השלישי בשושלת המינג שרף את הצי. אבל למה לשרוף תיעוד? האם כל התיעוד נשרף? ואם כל התיעוד הושמד, מאין מנזיס יודע עליו? הרי אם אתה רוצה לחפש משהו כזה, שרובו הושמד במזיד, אתה צריך לחפש עקבות ורמזים בתעודות סיניות אחרות, לחרוש את כל הספרות הסינית, העיונית, המדעית, הפילוסופית, הפוליטית והבדיונית מהתקופה, כדי לחפש שברי רמזים ולחבר אותם יחדיו. והרי מנזיס אינו מסוגל לעשות זאת, כי אין לו אפילו שליטה בסיסית בשפה. יש המוני ספרים ששרדו מתקופת המינג, ועוד יותר מתקופת הצ'ינג, ומן הסתם רובם המוחלט לא תורגם לשום שפה. אפילו את אלו שתורגמו, קשה מאד להבין לעומק בתרגום. אני לומד סינית מודרנית כשנה וחצי, והשתתפתי בקריאה מודרכת של טקסטים סיניים קלאסיים. מניסיון אישי, אני יכול להעיד עד כמה קשה לתרגם את הטקסטים הללו, וכיצד כל שורה ניתנת (פעמים רבות) לאינספור פירושים. למשל, בסינית, הן מודרנית והן קלאסית, לא קיימות הטיות פעלים בשום צורה שהיא. קח לדוגמא את הסימניה 看 (הגייה מנדרינית KAN, בטון רביעי), שבסינית מודרנית סטנדרטית פירושה המילוני הוא "להסתכל, להתבונן". מכיוון שבסינית אין הבדל אמיתי בין פעלים לשמות עצם, ואין הטיות, פירוש הסימניה יכול להיות ראה, לראות נראה, ייראו, ראייה, מבט, התבוננות, ואפילו מחשבה. הסיני יבין את משמעותה של הסימניה לפי ההקשר, ואם מדובר בסינית מודרנית- ישנן כל מיני מיליות שיעזרו לו לפענח את משמעותה התחבירית. בסינית קלאסית, לפי מה שהבנתי (אף פעם לא למדתי ממש סינית קלאסית) אפילו המיליות הללו אינן קיימות. כך שהבנת הסימנייה הינה לחלוטין תלויית הקשר. תאר לך טקסט מלא ועמוס בסימניות כאלו, שנכתב בהקשר עתיק שניתן להבין אותו רק לאחר לימוד של שנים, אם בכלל. כל תרגום של הטקסט, הוא למעשה פרשנות, כאשר המתרגם נאלץ להחליט החלטות קשות על כל צעד ושעל. לאור זאת, אם אתה מחפש רמזים לטקסטים אבודים בתוך טקסטים קיימים, אתה חייב שליטה פנומינלית בשפת המקור, ואסור לך להסתמך על שום תרגום. ועוד משהו- הרי ידוע לחוקרים שהצי אכן הגיע לאפריקה ולחצי האי ערב. משמע- יש תיעוד סיני על כך. מדוע השר ליו דה-שיה השמיד דווקא את התיעוד על מסעות ההמשך? זה נראה מאד לא הגיוני.
לגבי הפולינזים התיאוריה היא הפוכה- כמו שהראה תור היירדאל, ילידים מדרום אמריקה הגיעו לאיי פולינזיה.