אזרח בעולם הוירטואלי
New member
מי באמת מייצר לנו את המציאות?
שומע את המשפט "רצתי את זה ובכלל יצא אחרת"אצל הרבה מאוד אנשים
לדוגמא שמעתי את חברת הכנסת אורלי לוי שהתראיינה בערוץ24 ואמרה שהיו לה מלא תוכניות לטובת הציבור (רק על זה מגיע לה מחאות כפיים שחשבה על טובת הציבור ) ואיפה התוכניות שלה והיא בכלל הגיע למקום אחר ושונה
או שאנשים שהגיעו איכשהו למקצוע שעוסקים בו היום היו להם בכלל תוכניות אחרות לגמרי
והחיים הובילו אותם למקום שהם נמצאים בו,האמנם?
וחשבתי על עצמי?(איך אני אוהב להכניס את" עצמי " לכל דיון)
מה בכלל היו השאיפות שלי והיכן נעצרו
והבנתי דבר אחד--השאיפות נעצרו כשאני התייאשתי ועייפתי מהכל וכבר לא היה כח
ופשוט המשכתי בחיי
אך היו רגעים שקיבלתי זריקת מרץ ופשוט הלכתי על זה "או עכשיו או לעולם לא" זה המשפט שאמרתי לעצמי --וחלק היו כישלונות וחלק הצלחות
ולרגע חשבתי מי בדיוק מייצר לנו הצלחות וכישלונות?
המילים!
המילים שאנחנו שומעים מאחרים על עצמנו
למשל ניקח דוגמא-ילדים בכיתה ז לומדים בחטיבת ביניים
בכיתה-ז1 המצטיינים המורה מלמדת אותם והמילים שהיא משתמשת
פשוט מעבירה אחריות על התלמידים והם מבינים שאין להם ברירה והם חייבים להבין את החומר
לדגומא: "כעת אני ילמד חומר חדש תעזרו לי להבין את זה "
תהיה השתתפות רבה בכיתה וענין רב מאוד
בכיתה ז-2 החלשים המורה מלמדת בשיטה "אני את החומר הזה כבר יודעת אתם לא יודעים
לכן שבו בשקט ותקשיבו ". הילדים ישבו בשקט יקשיבו חלק מהם יבין וחלק לא ואלה שלא יבינו פשוט ישתקו. השתתפות תהיה מועטה מאוד
לכן אסור אף פעם להתיחס לכל אחד שחושב שהוא חכם יותר מאיתנו
והוא יכול ללמד אותנו חומר חדש מבלי שנצייץ ,עלינו להיות מעורבים יותר
להבין יותר את החומר ולשאוף להצליח בכל מה שחלמנו
לא לוותר לא להכנע
ביבי נתניהו לא מחליט לבד החלטות גורליות למדינה שאני חי בה והעם היהודי חי בה
לכן אני שואף לחיות בשלום ובדו קיום ובכלכלה טובה ובעזרה לחלש
והכי חשוב לי לשמור על דמוקרטיה מפני כפייה דתית מכל הדתות
ליהודים מותר להתפלל בהר הבית,תחבורה ציבורית מותרת בשבת,ועוד..
יש זכות להפגין-בכל הקשור לנושאי עבודה וכלכלה
יש זכות לדרוש ביטחון פנים ומשטרה ישרה
יש לנו זכות לחיות במדינת ישראל כאזרחים חופשיים בלי הבדל מין לאנשים
שהם לסביות והומאים בלי הבדל דת בלי הבדל מעמדות עשירים ועניים
ולכולם זכות חינוך מלאה מבלי בתי ספר מקצועים
וזכות להזדקן בכבוד.
אנחנו מייצרים את המציאות שלנו במו ידינו ואף אחד לא יקבע לנו מה טוב לו
ולא ילמד אותנו את החומר ואנחנו נשב בשקט
שומע את המשפט "רצתי את זה ובכלל יצא אחרת"אצל הרבה מאוד אנשים
לדוגמא שמעתי את חברת הכנסת אורלי לוי שהתראיינה בערוץ24 ואמרה שהיו לה מלא תוכניות לטובת הציבור (רק על זה מגיע לה מחאות כפיים שחשבה על טובת הציבור ) ואיפה התוכניות שלה והיא בכלל הגיע למקום אחר ושונה
או שאנשים שהגיעו איכשהו למקצוע שעוסקים בו היום היו להם בכלל תוכניות אחרות לגמרי
והחיים הובילו אותם למקום שהם נמצאים בו,האמנם?
וחשבתי על עצמי?(איך אני אוהב להכניס את" עצמי " לכל דיון)
מה בכלל היו השאיפות שלי והיכן נעצרו
והבנתי דבר אחד--השאיפות נעצרו כשאני התייאשתי ועייפתי מהכל וכבר לא היה כח
ופשוט המשכתי בחיי
אך היו רגעים שקיבלתי זריקת מרץ ופשוט הלכתי על זה "או עכשיו או לעולם לא" זה המשפט שאמרתי לעצמי --וחלק היו כישלונות וחלק הצלחות
ולרגע חשבתי מי בדיוק מייצר לנו הצלחות וכישלונות?
המילים!
המילים שאנחנו שומעים מאחרים על עצמנו
למשל ניקח דוגמא-ילדים בכיתה ז לומדים בחטיבת ביניים
בכיתה-ז1 המצטיינים המורה מלמדת אותם והמילים שהיא משתמשת
פשוט מעבירה אחריות על התלמידים והם מבינים שאין להם ברירה והם חייבים להבין את החומר
לדגומא: "כעת אני ילמד חומר חדש תעזרו לי להבין את זה "
תהיה השתתפות רבה בכיתה וענין רב מאוד
בכיתה ז-2 החלשים המורה מלמדת בשיטה "אני את החומר הזה כבר יודעת אתם לא יודעים
לכן שבו בשקט ותקשיבו ". הילדים ישבו בשקט יקשיבו חלק מהם יבין וחלק לא ואלה שלא יבינו פשוט ישתקו. השתתפות תהיה מועטה מאוד
לכן אסור אף פעם להתיחס לכל אחד שחושב שהוא חכם יותר מאיתנו
והוא יכול ללמד אותנו חומר חדש מבלי שנצייץ ,עלינו להיות מעורבים יותר
להבין יותר את החומר ולשאוף להצליח בכל מה שחלמנו
לא לוותר לא להכנע
ביבי נתניהו לא מחליט לבד החלטות גורליות למדינה שאני חי בה והעם היהודי חי בה
לכן אני שואף לחיות בשלום ובדו קיום ובכלכלה טובה ובעזרה לחלש
והכי חשוב לי לשמור על דמוקרטיה מפני כפייה דתית מכל הדתות
ליהודים מותר להתפלל בהר הבית,תחבורה ציבורית מותרת בשבת,ועוד..
יש זכות להפגין-בכל הקשור לנושאי עבודה וכלכלה
יש זכות לדרוש ביטחון פנים ומשטרה ישרה
יש לנו זכות לחיות במדינת ישראל כאזרחים חופשיים בלי הבדל מין לאנשים
שהם לסביות והומאים בלי הבדל דת בלי הבדל מעמדות עשירים ועניים
ולכולם זכות חינוך מלאה מבלי בתי ספר מקצועים
וזכות להזדקן בכבוד.
אנחנו מייצרים את המציאות שלנו במו ידינו ואף אחד לא יקבע לנו מה טוב לו
ולא ילמד אותנו את החומר ואנחנו נשב בשקט