אז בוא אספר לך סיפור
על הצואר יש לי שרשרת ועליה תלוי דגם של חמור. כל החיים אמרו לי שאני עובד כמו חמור, אז הוא הסמל שלי.
ברמת מירבללו בכרתים ישנו גן חיות קטן שעיקרו עופות טרופיים שנתפסו אצל נוסעים שנכנסו לכרתים, ועוד קצת בעלי חיים קטנים.
במכלאה פתוחה ליד השער נמצא חמור, שבכל פעם שמכונית חונה במגרש החניה, החמור נוער, וכך בעלת המקום יודעת לגשת לקופה.
היא עושה סיבוב עם המבקרים ועוצרת ליד המכלאה. החמור מרכין ראש וניגש קרוב לגדר, בעלת המקום מסבירה שהחמור מבקש שילטפו לו את הראש.
ילד מושיט יד, ואז החמור נרתע לאחור. הילד מוציא את היד והחמור שוב מרכין ראש ומתקרב לגדר, וכך שוב ושוב.
בעלת המקום מסבירה שהחמור מוכן לת שילטפו אותו אבל הוא רוצה תמורה. היא מוצתיאה מהכיס תפוח ונותנת לילד, שיאכיל את החמור. הילד מושיט כף יד פתוחה ועליה התפוח, החמור "גורף" את התפוח בשפתיו, לועס אותו, ואז מרכין ראש ונותן לילד ללטף לו את הראש......
במשרד שלי בבית (המרפסת) תלוי שיר עם מוסר השכל, רק מי שהוא חמור לא מסיק מסקנות:
היה לי ידיד חמור
זה רציני, אל תצחקו, תנו לי לגמור.
היה לי ידיד חמור
אזניו ארוכות, ראשו כפוף
ובעיניו מבט עצוב.
לא שאל שאלות ולא הרבה לחקור
בכל שעת צורך מיהר לעזור
הרכיב אנשים, משאות הוא נשא
אחרים דיברו והוא עשה,
בבוקר בא ראשון
בערב הלך אחרון
בסוף,
מת מאפיסת כוחות,
אין דבר - אמרו - חמור אחד פחות.....
