מי בוחר את מי...

[רשף כשף]

מי בוחר את מי...

בעקבות השתתפותי בסדנא מסויימת עלו בי שלאות ותהיות לגבי ההתמודדויות שלנו בחיים. הסדנא חיזקה בי תחושה שהיתה בי קודם, לפיה אנו בוחרים את ההתמודדויות שלנו ברמה המודעת יותר או מודעת פחות. עם כל בעיה בריאותית, כספית, קושי או מצוקה נפשיים, יחסים בין אישיים וכו'... שמגיעה אל פתחנו, אנו מקבלים את הכלים לטפל בה. לכל אחד ואחת מאיתנו יש בוודאי דוגמאות מהחיים האישיים כיצד התמודדות כזו או אחרת הגיעה עם הכלים להתמודד איתה. הסדנא גם חידשה לי דברים שלא הכרתי בהם מבחינה מודעת קודם לכן. החידוש שהסדנא הביאה איתה הוא- ההתמודדות הבאה. האם ניתן לבחור את ההתמודדות הבאה, האם אנו יכולים לבחור מה הקושי או הבעיה שיגיעו אל חיינו? מתברר שהדבר אפשרי ומעשי. אשמח לפרט ולדון בנושא

 

[מיכל הררי]

כן! מאד מתחברת אל זה ../images/Emo13.gif

אשמח לדבר על זה. הכלים שיש לנו יכולים להגיע מתוך עצמנו, מאנשים אחרים, ואפילו מסימנים מהיקום. יש לי גם דוגמאות משעשעות לזה. (1) כשעבדתי על נושא העצמאות בחיי (זה היה לפני שנים), אני זוכרת שנתקעתי עם האוטו בתל אביב, בשעת בוקר מאד מוקדמת, אין אנשים מסביב. האוטו לא נדלק, המצבר הושאר דלוק או משהו דומה לזה. לא זוכרת בדיוק כבר מה היה. זוכרת שחשתי תסכול וחוסר אונים (ההיפך מעצמאות). פתאום הבנתי. אני עובדת על עצמאות בשבועיים האחרונים. הנה אופציה ליישם את מה שעבדתי עליו. אני לא זוכרת מה בדיוק עשיתי, אבל המהות הייתה שהתחברתי לנושא הזה של עצמאות, הרגשתי שיש לי כלים (בשונה מתחושת חוסר האונים שהרגשתי), ואז האוטו הסתדר! האוטו הסתדר בלי שנעשה בו פעולה מיוחדת במימד הפיסי. אולי כיביתי את האוטו והדלקתי מחדש. (2) עבדתי איזה יום ברחוב על הכרת תודה. הרגשתי שאיני מכירה תודה על מה שיש לי ושאני רוצה להתחבר לעוצמות ולאהבה הגדולה בתוכי ומסביבי. ניסיתי ולא הצלחתי להמריא לתחושת האושר של הכרת תודה. ואז איזה מישהי פתאום צעקה כשהיא יושבת על ספסל "תודה אלוההההים!!!!! "תודה אלוהייםם!!!!!" "באמת תודה לך" (ואת זה היא כבר אמרה בכעס) לקחו לי כמה שניות להבין שהיא משקפת את הדפוס בתוכי כרגע, שאני לא מצליחה להכיר תודה כי אני באה בטענות אל הקיים. אחרי זה, הצלחתי להשתחרר מלבוא בטענות אל היקום/הקיים, והתחברתי באמת לתחושת הכרת התודה. --- וכך גם בנושאים אחרים. יש לנו את כל המשאבים הפנימיים או החיצוניים להתמודד עם כל נושא בחיינו. בדרך כלל איננו מזהים משאבים מסוימים, כי אנו מצפים שמשאבים יבואו בצורה מסוימת. למשל, מישהו שמאד נעול על כך שהמשאב להתמודדות עם משהו יבוא בדמות חבר טוב שלו, בעוד שהוא יושב בבית קפה ולידו יושב מומחה באותו תחום. רק דוגמה כמובן. אבל מציאותי ביותר. אז בואי נדבר על זה

אני כאן

 

[רשף כשף]

אני מבינה למה התכוונת

את כותבת בשתי הדוגמאות על צירופי מקרים שלא קרו במקרה אלא בעקבות עבודה על נושא מסויים. אני מכוונת צעד אחד קדימה (או הצידה) למקום שבו אינני ממתינה לצירוף המתאים אלא גורמת לו להגיע בצורה מכוונת.

 

[מיכל הררי]

מעולה, אשמח לשמוע על כך.

 

[רשף כשף]

צירוף מקרים

הצירוף נעשה צירוף כאשר קוראים לו כך, כאשר יש ערך מוסף למתרחש בזמן ובמקום ההתרחשות שלהם. צירוף מקרים יכול להגיע "במקרה" והוא יכול גם להגיע באופן מכוון. מעשים מכוונים נעשים כאשר אנו יוצרים מקרים יש מאין. כמו שליפת קלפים או חיבור סימנים אקראיים זה לזה. כפי שהבנתי מהודעתך, המקרים שהצטרפו זה לזה בשני מאורעות שונים בחייך, חיזקו את האמונה שלך בכיוון בו הלכת באותו הזמן (הכיוון= עבודה על העצמאות ועל הכרת התודה). אני מסכימה איתך שניתן להשתמש בצירופים באופן מעשי בחיי היום יום. ישנם מקרים שבהם הצירופים מסיטים אותי מהדרך המקורית; ישנם מקרים שבהם אני מזמנת את הצירופים לקרות על מנת להאיר את הדרך שאינה ברורה לי; לעיתים הצירוף גם גורם לי לעצור ולבדוק אם אני בכלל בכיוון הנכון. היום למשל קרה לי צירוף מאוד מרגש עם ידיד לעבודה. הוא סיפר בכמה מילים כלליות על משהו שקרה לו, ואצלי זה התחבר למשהו שעברתי ממש לאחרונה. הרגשתי שהוא מדבר עלי מבלי לדעת, וזה בעצם עזר לי לסכם בעזרת המשפטים הברורים שלו, תהליך שלם שעברתי בלי קשר אליו. זה היה צירוף מקרים לא מכוון, לפחות לא מבחינה מודעת אצלי.

 

[רשף כשף]

עוד משהו קטן על צירוף מקרים

ציטוט שזוכרת תכף אבדוק מי אמר אותו: צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי. (אלברט איינשטיין)

 

[מיכל הררי]

פירוט על זה...

בא לך לפרט על כך: "החידוש שהסדנא הביאה איתה הוא- ההתמודדות הבאה. האם ניתן לבחור את ההתמודדות הבאה, האם אנו יכולים לבחור מה הקושי או הבעיה שיגיעו אל חיינו? מתברר שהדבר אפשרי ומעשי."

 

[רשף כשף]

בשימחה ../images/Emo140.gif

ההתמודדות הבאה- כיצד לאתר אותה ולהתכונן לקראתה. 1. זיהוי הבעיה ודרך לפתרון. באמצעות מדיטציה אאתר את התחומים שאינם מאוזנים, את הנקודות החלשות, דברים שאני מעונינת לשפר אצלי: ביצעתי מדיטציית צ'אקרות ובעת ההתמקדות בצ'אקרת הלב חשתי מועקה. הרגשתי שאני מעונינת לשפר את ההתנהלות הרגשית שלי, שיתוף רגשי ופתיחות רגשית כלפי האחר. בחרתי 2 קלפים אקראיים. (הכלי לאיתור יכול להשתנות מאדם לאדם: קלפים, נרות, שירים ברדיו,...) הפריט הראשון מסמל את הבעיה- אני מזהה את הבעיה באמצעות הפריט הראשון. הבעיה- אי שיתוף עם הסביבה. (במקרה זה היתה תמונה של מנורה מאירה בחושך. שולי האור חדים. אין שיתוף של האור בחושך או של החושך באור. יש ידיעה ברורה מבפנים ללא תלות במה שמתרחש מסביב). הפריט השני מסמל את הדרך לפתרון- אני מזהה את הדרך לפתרון בפריט השני. הדרך לפתרון- לאבד שליטה על הכיוון. (במקרה זה היתה תמונה של קווים הנכנסים זה בזה מתערבבים ללא כיווניות מוגדרת או הבדלים ברורים ביניהם). 2. התמקדות יומיומית בפתרון. לאור הזיהוי אני מכינה את עצמי בחיי היום יום לסיטואציות שבהן עלי להגמיש את עצמי מול הסביבה ולא להחליט מראש. לדוגמה- הייתי צריכה לעבור ניתוח קטן בשבוע שעבר. הניתוח נדחה לאחר יום המתנה בבית החולים בעוד שבוע. הרגשתי נוח עם הדחייה. לא התנגדתי אליה, למרות שזו לא היתה בחירה שלי או החלטה שלי ולמרות השיבוש שחל בסדר היום שלי בעקבותיה.

 

[רשף כשף]

עוד סוגים של פריטים / כלים במקום קלפים:

1. שורה אקראית בספר והשורה בעמוד הנגדי לה. 2. שם אקראי של האדם הראשון שניגש אלי כעת והסיבה בגינה פנה אלי 3. משהו שבא לי לאכול ברגע זה והדרך להכין אותו 4. הפריטים שמימין ומשמאל למקום הישיבה שלי וכו'...

 

[מיכל הררי]

נהדר!! ועכשיו אני מבינה את הכוונה ../images/Emo13.gif

היה נעים לקרוא! אני גם מקדמת את עצמי בדברים שאני רואה שכדאי לי להתקדם בהם (בלי לחכות שתהיה בעייה או משהו כזה). הגישה שאת עובדת עמה, מאד תואמת את הגישה שלי גם (במידה והבנתי אותך נכון כמובן...)

 

[רשף כשף]

כן ../images/Emo45.gif ../images/Emo140.gif