הדם שלי הוא ירוק
New member
מי האשם במקרה הבא?
אני סטודנט שנה א', בן 24. לפני כחודש הייתה חופשת סמסטר ורציתי לנצל אותה כדי לטוס לטיול קטן עם חברים לאירופה.
ישמע מוזר או לא אבל זו הייתה הטיסה הראשונה שלי לחו"ל. כלומר מעולם לא יצאתי מהארץ עד לפני חודש.
בכל מקרה, קניתי כרטיסי טיסה לתחילת חודש שעבר, הגעתי לשדה תעופה והכל היה בסדר עד לרגע שהגעתי לביקורת דרכונים-
הפקיד אמר לי שיש לי צו עיכוב יציאה מהארץ, כמובן שחשבתי שהוא צוחק עליי, אז צחקתי.
(אני אפילו לא יודע איך נראית תחנת משטרה, מעולם לא היתי שם ובחיים לא היה לי שום חוב או התחייבות או כל דבר שימנע ממני משהו).
הגעתי למשרד הזה איפה שהולכים אלה שמעוכבים בלי לדעת מה נסגר והיה 5 בבוקר. בכל מקרה היא מוציאה לי דף של רשות ההגירה והאוכלוסין
שבו-"צו עיכוב יציאה מהארץ לילד בן 7". כלומר, אני מעוכב יציאה 17 שנה בערך. מפה התחיל פשוט גהינום.
גיליתי שכשההורים שלי התגרשו, גירושים מכוערים ביותר, אז אבא שלי פחד שאמא שלי תחטוף אותי לחו"ל והוציא ממני צו עיכוב יציאה בשנת 1996.
התקשרתי לאמא שלי, היא ניסתה לדבר עם הפקידים שם להסביר להם שזה חסר תוקף ואני כבר 6 שנים לא קטין ולזה לא תקף.
הם אמרו שאין מה לעשות והם חייבים לראות צו ביטול של בית משפט. שעות של ויכוחים ובלאגן וחצי שדה תעופה מכיר אותי. הפסדתי את הטיסה ונשארתי
תקוע בנתב"ג שהוא 3 וחצי שעות נסיעה מהבית.
בבוקר הלכתי לסוכנות נסיעות בנתב"ג לבדוק מה אפשר לעשות.
ניסיתי להתקשר לבית המשפט המחוזי בנצרת (לא יודע למה זה צו של מחוזי) והיו דיי אטומים, ביקשו ממני לבוא לנצרת כדי לעמוד מול שופט שיחליט אם לבטל.
הסברתי שזה בלתי אפשרי ואני רוצה להספיק לטיסה אחרת. התחננתי אליהם שיבטלו ופשוט נפלתי על אחת אטומה שלא מעניין אותה והיא אמרה לי שחייב לבוא.
התקשרתי לעוד מספרים שקשורים לבית משפט הזה עד שנפלתי על נציג אחר למזלי שבדק את זה ובסוף רק בערך ב12 בצהריים שאני חצי מת מהלילה הזוי הזה הם הסכימו לבטל
לי את העיכוב יציאה מהמחשב, ז'א שבביקורת דרכונים לא יעלה מולם העיכוב במחשב.
הסוכנים ניסו לדאוג לי לטיסה חלופית והיא היתה רק למחרת. לא היתה לי ברירה וקניתי עוד כרטיס טיסה, תוך כדי הבלאגן הסוכנים פשוט התחילו לרחם עליי והציעו לי אוכל שתיה ולבוא אליהם לישון כי הם ידעו שאני תקוע והוצאתי עכשיו עוד כסף. בסוף נזרקתי איפשהו בתל אביב על לטיסה למחרת.
עכשיו הבעיה פשוטה- אני לא יודע מי אשם..אבא שלי, השדה תעופה, או בית המשפט המחוזי בנצרת? כל אחד אומר לי משהו אחר..האם ביה"מ היה אמור לבטל את זה אוטומטית או שזה אבא שלי אשם והוא היה צריך לבטל את זה ולא בית המשפט? המקרה הזה בכלל עילה לתביעה?
תודה.
אני סטודנט שנה א', בן 24. לפני כחודש הייתה חופשת סמסטר ורציתי לנצל אותה כדי לטוס לטיול קטן עם חברים לאירופה.
ישמע מוזר או לא אבל זו הייתה הטיסה הראשונה שלי לחו"ל. כלומר מעולם לא יצאתי מהארץ עד לפני חודש.
בכל מקרה, קניתי כרטיסי טיסה לתחילת חודש שעבר, הגעתי לשדה תעופה והכל היה בסדר עד לרגע שהגעתי לביקורת דרכונים-
הפקיד אמר לי שיש לי צו עיכוב יציאה מהארץ, כמובן שחשבתי שהוא צוחק עליי, אז צחקתי.
(אני אפילו לא יודע איך נראית תחנת משטרה, מעולם לא היתי שם ובחיים לא היה לי שום חוב או התחייבות או כל דבר שימנע ממני משהו).
הגעתי למשרד הזה איפה שהולכים אלה שמעוכבים בלי לדעת מה נסגר והיה 5 בבוקר. בכל מקרה היא מוציאה לי דף של רשות ההגירה והאוכלוסין
שבו-"צו עיכוב יציאה מהארץ לילד בן 7". כלומר, אני מעוכב יציאה 17 שנה בערך. מפה התחיל פשוט גהינום.
גיליתי שכשההורים שלי התגרשו, גירושים מכוערים ביותר, אז אבא שלי פחד שאמא שלי תחטוף אותי לחו"ל והוציא ממני צו עיכוב יציאה בשנת 1996.
התקשרתי לאמא שלי, היא ניסתה לדבר עם הפקידים שם להסביר להם שזה חסר תוקף ואני כבר 6 שנים לא קטין ולזה לא תקף.
הם אמרו שאין מה לעשות והם חייבים לראות צו ביטול של בית משפט. שעות של ויכוחים ובלאגן וחצי שדה תעופה מכיר אותי. הפסדתי את הטיסה ונשארתי
תקוע בנתב"ג שהוא 3 וחצי שעות נסיעה מהבית.
בבוקר הלכתי לסוכנות נסיעות בנתב"ג לבדוק מה אפשר לעשות.
ניסיתי להתקשר לבית המשפט המחוזי בנצרת (לא יודע למה זה צו של מחוזי) והיו דיי אטומים, ביקשו ממני לבוא לנצרת כדי לעמוד מול שופט שיחליט אם לבטל.
הסברתי שזה בלתי אפשרי ואני רוצה להספיק לטיסה אחרת. התחננתי אליהם שיבטלו ופשוט נפלתי על אחת אטומה שלא מעניין אותה והיא אמרה לי שחייב לבוא.
התקשרתי לעוד מספרים שקשורים לבית משפט הזה עד שנפלתי על נציג אחר למזלי שבדק את זה ובסוף רק בערך ב12 בצהריים שאני חצי מת מהלילה הזוי הזה הם הסכימו לבטל
לי את העיכוב יציאה מהמחשב, ז'א שבביקורת דרכונים לא יעלה מולם העיכוב במחשב.
הסוכנים ניסו לדאוג לי לטיסה חלופית והיא היתה רק למחרת. לא היתה לי ברירה וקניתי עוד כרטיס טיסה, תוך כדי הבלאגן הסוכנים פשוט התחילו לרחם עליי והציעו לי אוכל שתיה ולבוא אליהם לישון כי הם ידעו שאני תקוע והוצאתי עכשיו עוד כסף. בסוף נזרקתי איפשהו בתל אביב על לטיסה למחרת.
עכשיו הבעיה פשוטה- אני לא יודע מי אשם..אבא שלי, השדה תעופה, או בית המשפט המחוזי בנצרת? כל אחד אומר לי משהו אחר..האם ביה"מ היה אמור לבטל את זה אוטומטית או שזה אבא שלי אשם והוא היה צריך לבטל את זה ולא בית המשפט? המקרה הזה בכלל עילה לתביעה?
תודה.
