מי הבוס?
שוטרת - אם אני מגזימה ומציפה את הפורום, תני שריקה!
עוד סיפורון על הקשר האמיץ בין אדם ל..חברו ============================ מי הבוס -------- ``היי. רפי!!`` הייתי שקוע בעבודה עד שבקושי שמעתי את הקריאה החלושה. ``הלו!! אתה שם למעלה! נרדמת??`` המניאק הזה לא נותן לי מנוחה. כל הזמן דורש תשומת לב. נעתי בחוסר סבלנות על הכסא, מנסה להתעלם ממנו. ``יא מניאק! אם אתה לא מתייחס אלי אני עושה לך כאבי ביצים לשבוע!`` נאנחתי וקמתי מכיסאי. הצצתי מדלת המשרד שלי לעבר הפרוזדור. שקט. השעה היתה רק שמונה בבוקר. רק בשעה תשע יתחילו להגיע העובדים שלי. ``קדימה. קדימה. אני לא אחכה עוד הרבה זמן!`` אני נשבע שאם לא הייתי קשור לדבר הנודניק הזה כבר מזמן הייתי מעיף אותו לכל הרוחות. טוב. אולי לא.. נעלתי את הדלת ופניתי חזרה אל כיסאי, מושך אותו לאחור ומתרווח. במשיכה אחת פתחתי את רוכסן המכנסיים, שולף את הנודניק החוצה. ``הגיע הזמן! אני נחנק שם, אתה יודע..`` הוא היה מתוח עד כאב, כמעט ומקפץ בשמחה אל כף ידי. התחלתי בעיסוי הבוקר הרגיל שלו, מלטף את השוויצר לכל אורכו. הוא היה חמים ויבש. ``אולי תוציא כבר את קרם הגוף שלי? זה פינוק זה?`` נאנקתי ושלחתי יד אל מגרת השולחן, שולף משם שפופרת מלאת קרם. לחיצה על השפופרת שלחה רצועה קרירה ומקפיאת נשימה לכל אורכו של ידידי המפונק. הוא הצטמרר מעט ואז נמתח שוב. העיסוי החלו להיות איטי ויסודי יותר. השתדלתי שלא לפספס אף מילימטר, מעסה את הקרם המתחמם תחת ידי אל עורו המתוח. עינו החלה לדמוע ואני הגברתי את קצב העיסוי, נשען על גב הכסא בעיניים עצומות. ``או יא! יופי, גבר. תמשיך.. תמשיך ככה. אני אוהב מה שאתה עושה לי. שפשף אותי. עוד. חזק. כמו שאני אוהב. טוב..`` הליטוף המענג של אצבעותיי לאורך גבו קיצרו את נשימתי. כל כך אהבתי אותו! הרגשתי את העונג שלו מטפס ומתקרב.. הוא ריקד בפראות בכף ידי מבהיק, מאדים ומתוח. מטפחות הטישו שהכנתי מבעוד מועד קלטו את קריאת הקרב הנפלטת ממנו. ``אההההההה.. טובבבב`` הסכמתי איתו. אהבתי את משחקי הבוקר שלנו, אבל הפעם.. משהו היה חסר. ``תמשיך לנגב אותי. תגיד, רפי. תראה. אני אוהב מאוד את הקשר המיוחד הזה שיש ביננו, אבל אני באמת צריך קצת חופש. מת לצאת לאיזה טיול-חקר-מערות. בכלל לא יזיק לי איזה ביקור במקום אפל, לח, חלקלק וחמים. מה דעתך? לא הגיע הזמן?`` די הסכמתי איתו. העבודה שהציפה אותי בשבועות האחרונים השאירה אותי ואת ידידי לבדנו. באמת הגיע הזמן שנצא לאיזה חקר מערות קטן. ``יש לך רעיונות?`` שאלתי אותו בקול עייף ``בטח שיש. תרים טלפון לנימפומנית ההיא. מראשון. הרי היא אף פעם לא מסרבת לי!`` ``היא לא מסרבת לי! אתה רק בא כבונוס`` רשפתי לעברו. ``למה מי אתה? את כלום בלעדי!`` החצוף הזה עוד יחטוף ממני. שבוע אני לא נוגע בו! שיתגעגע! ``היית מת לא לגעת בי שבוע!`` שכחתי שהמניאק הקטן יכול לקרוא אותי כמו ספר פתוח. ``הרי אתה יודע שאם אני חוטף עליך קריזה, אני עושה לך את הקטע ההוא שעשיתי לך עם לילך!`` רק זה חסר לי! מה שלא עשיתי, מה שלילך לא עשתה - לא רצה לעמוד המניאק. והכל רק בגלל שלא קיבל טיפול בוקר. לא היה לי זמן! נשבע לכם! בגלל זה צריך לפדח אותי ככה??? ``תגיד מי המלך!`` ``תפסיק לזיין לי את המוח!`` אמרתי לו ``תגיד מי המלך או שא-נ-י לא עומד לך שנה!`` ``אתה המלך.`` ``יופי, גבר. ככה אני אוהב אותך. שפוט שלי! עכשיו תרים טלפון לנימפומנית מראשון, מה השם שלה?`` ``שרית. עוד מעט. עוד מוקדם`` ``עכשיו אמרתי! עוד שעה/שעה וחצי גג אני רוצה לשתות כוס מיץ עם הרחם שלה, מובן?`` ``טוב. טוב. אני אתקשר.`` ``אני רוצה לראות שאתה מתקשר!`` ``מה לראות???`` ``שים אותי על השולחן, כוון לי ת`עין לטלפון, שאני יראה שאתה מחייג! לא מאמין לך, אתה.`` הוא יוריד אותי ביגון שאולה הזין הזה. אבל מי אני שאני אתווכח איתו. שמתי, כיוונתי, חייגתי, קבעתי. כמו שאמר הבוס. זהו. עכשיו אני והבוס יוצאים לחקור מנהרות.. תסלחו לנו..
שוטרת - אם אני מגזימה ומציפה את הפורום, תני שריקה!
עוד סיפורון על הקשר האמיץ בין אדם ל..חברו ============================ מי הבוס -------- ``היי. רפי!!`` הייתי שקוע בעבודה עד שבקושי שמעתי את הקריאה החלושה. ``הלו!! אתה שם למעלה! נרדמת??`` המניאק הזה לא נותן לי מנוחה. כל הזמן דורש תשומת לב. נעתי בחוסר סבלנות על הכסא, מנסה להתעלם ממנו. ``יא מניאק! אם אתה לא מתייחס אלי אני עושה לך כאבי ביצים לשבוע!`` נאנחתי וקמתי מכיסאי. הצצתי מדלת המשרד שלי לעבר הפרוזדור. שקט. השעה היתה רק שמונה בבוקר. רק בשעה תשע יתחילו להגיע העובדים שלי. ``קדימה. קדימה. אני לא אחכה עוד הרבה זמן!`` אני נשבע שאם לא הייתי קשור לדבר הנודניק הזה כבר מזמן הייתי מעיף אותו לכל הרוחות. טוב. אולי לא.. נעלתי את הדלת ופניתי חזרה אל כיסאי, מושך אותו לאחור ומתרווח. במשיכה אחת פתחתי את רוכסן המכנסיים, שולף את הנודניק החוצה. ``הגיע הזמן! אני נחנק שם, אתה יודע..`` הוא היה מתוח עד כאב, כמעט ומקפץ בשמחה אל כף ידי. התחלתי בעיסוי הבוקר הרגיל שלו, מלטף את השוויצר לכל אורכו. הוא היה חמים ויבש. ``אולי תוציא כבר את קרם הגוף שלי? זה פינוק זה?`` נאנקתי ושלחתי יד אל מגרת השולחן, שולף משם שפופרת מלאת קרם. לחיצה על השפופרת שלחה רצועה קרירה ומקפיאת נשימה לכל אורכו של ידידי המפונק. הוא הצטמרר מעט ואז נמתח שוב. העיסוי החלו להיות איטי ויסודי יותר. השתדלתי שלא לפספס אף מילימטר, מעסה את הקרם המתחמם תחת ידי אל עורו המתוח. עינו החלה לדמוע ואני הגברתי את קצב העיסוי, נשען על גב הכסא בעיניים עצומות. ``או יא! יופי, גבר. תמשיך.. תמשיך ככה. אני אוהב מה שאתה עושה לי. שפשף אותי. עוד. חזק. כמו שאני אוהב. טוב..`` הליטוף המענג של אצבעותיי לאורך גבו קיצרו את נשימתי. כל כך אהבתי אותו! הרגשתי את העונג שלו מטפס ומתקרב.. הוא ריקד בפראות בכף ידי מבהיק, מאדים ומתוח. מטפחות הטישו שהכנתי מבעוד מועד קלטו את קריאת הקרב הנפלטת ממנו. ``אההההההה.. טובבבב`` הסכמתי איתו. אהבתי את משחקי הבוקר שלנו, אבל הפעם.. משהו היה חסר. ``תמשיך לנגב אותי. תגיד, רפי. תראה. אני אוהב מאוד את הקשר המיוחד הזה שיש ביננו, אבל אני באמת צריך קצת חופש. מת לצאת לאיזה טיול-חקר-מערות. בכלל לא יזיק לי איזה ביקור במקום אפל, לח, חלקלק וחמים. מה דעתך? לא הגיע הזמן?`` די הסכמתי איתו. העבודה שהציפה אותי בשבועות האחרונים השאירה אותי ואת ידידי לבדנו. באמת הגיע הזמן שנצא לאיזה חקר מערות קטן. ``יש לך רעיונות?`` שאלתי אותו בקול עייף ``בטח שיש. תרים טלפון לנימפומנית ההיא. מראשון. הרי היא אף פעם לא מסרבת לי!`` ``היא לא מסרבת לי! אתה רק בא כבונוס`` רשפתי לעברו. ``למה מי אתה? את כלום בלעדי!`` החצוף הזה עוד יחטוף ממני. שבוע אני לא נוגע בו! שיתגעגע! ``היית מת לא לגעת בי שבוע!`` שכחתי שהמניאק הקטן יכול לקרוא אותי כמו ספר פתוח. ``הרי אתה יודע שאם אני חוטף עליך קריזה, אני עושה לך את הקטע ההוא שעשיתי לך עם לילך!`` רק זה חסר לי! מה שלא עשיתי, מה שלילך לא עשתה - לא רצה לעמוד המניאק. והכל רק בגלל שלא קיבל טיפול בוקר. לא היה לי זמן! נשבע לכם! בגלל זה צריך לפדח אותי ככה??? ``תגיד מי המלך!`` ``תפסיק לזיין לי את המוח!`` אמרתי לו ``תגיד מי המלך או שא-נ-י לא עומד לך שנה!`` ``אתה המלך.`` ``יופי, גבר. ככה אני אוהב אותך. שפוט שלי! עכשיו תרים טלפון לנימפומנית מראשון, מה השם שלה?`` ``שרית. עוד מעט. עוד מוקדם`` ``עכשיו אמרתי! עוד שעה/שעה וחצי גג אני רוצה לשתות כוס מיץ עם הרחם שלה, מובן?`` ``טוב. טוב. אני אתקשר.`` ``אני רוצה לראות שאתה מתקשר!`` ``מה לראות???`` ``שים אותי על השולחן, כוון לי ת`עין לטלפון, שאני יראה שאתה מחייג! לא מאמין לך, אתה.`` הוא יוריד אותי ביגון שאולה הזין הזה. אבל מי אני שאני אתווכח איתו. שמתי, כיוונתי, חייגתי, קבעתי. כמו שאמר הבוס. זהו. עכשיו אני והבוס יוצאים לחקור מנהרות.. תסלחו לנו..