מי היה אתמול בטיסה חזרה מפולין?

מי היה אתמול בטיסה חזרה מפולין?

יצאתי למשלחת ב10 וחזרתי היום לפנות בוקר. חייבת להגיד שנהניתי במסע הזה והפכתי להיות יותר פטריוטית. אבל משום מה, זה היה הרבה יותר קל ממה שציפיתי. יכול להיות שזה מזג האוויר הנהדר, השמיים הכחולים והציפורים המצייצות שמראים לך שיש חיים אחרי ומנסים להתכחש למה שהיה פעם. יש פה אנשים שנחתו ב3 לפנות בוקר?!
 
ברוכה השבה ../images/Emo24.gif

אני אשמח לשמוע חוויות
 
חוויות...

קשה לדחוס שבוע גדוש חוויות לכמה מילים. מצאתי את עצמי שמחה ועצובה, צוחקת ובוכה, אוהבת וכועסת... מצאתי את עצמי. המסע עזר לי להפתח ולהתקרב לאנשים שלא חשבתי שיהיה לי קשר איתם. התמיכה של האנשים אצלנו אחד בשני היתה פשוט מדהימה. כמובן שהיו קטעים מרגשים. אחת הבנות אצלנו הצטרפה לשיר בטקס צבאי, טקס הקראת השמות ועוד... אותי ריגשו במיוחד הטקס הראשון והאחרון. היינו משלחת גדולה שהתחלקה ל2 קבוצות, ובטקס הראשון (מיידאנק) הקבוצה שלי עשתה טקס קטן והקבוצה השניה שהיתה מאחור התקדמה לכיווננו לפתוח בטקס משלה. כשהם הגיעו אלינו עמדנו במעגל והחזקנו ידיים ואז באופן אוטומטי כל אחד מהקבוצה שלי לקח כמה צעדים לאחור ואפשר לקבוצה השניה להכנס למעגל ולהחזיק ידיים, קטע מאוד אנושי ומרגש. וכמו שאמרתי גם הטקס האחרון שנערך מספר שעות לפני הטיסה בורשה ליד האנדרטה המפורסמת עמדנו במעגל ולאחר כמה מילים שרנו את "יחד" של גאיה ואת ההמנון, כך שסיימנו את המסע עם חיוך. אני מאוד שמחה שיצאתי למסע הזה ואם יש מישהו שמתבלט- שלא יתלבט בכלל!
 

מיכלוש7

New member
שמים כחולים וציפורים מצייצות../images/Emo35.gif

אני מכירה פולין אחרת... באפור-לבן...
 

מיכלוש7

New member
אוף אני שונאת את פולין בקיץ!!

זה נראה סתם כמו מקום פסטוראלי רגוע ויפה!!! מחנות השמדה נראות כמו ביתנים נחמדים של נופש בגולן!! המקומות הכי נוראיים פתאום פרחוניים ונחמדים!! וחם לך, ונעים לך, ויש פרחים ועצים וציפורים!! ולמי בכלל יש זמן לחשוב איך אנשים קפאו פה למוות לפני 60 שנה?! אם הייתי משרד החינוך, הייתי מבטלת את הטיסות לפולין בקיץ...
(סורי על ההתקפה... לא כועסת פה על אף אחד
)
 

L i T a L 1

New member
אני הייתי שם

ישנתי כל הבוקר מחר אני יעלה את היומן שכתבתי במסע להורים שלי יחד עם תמונות לבלוג ויתן לכם קישור
 
לאור ההתעניינות...

החלטתי להעלות כמה תמונות שצלמתי במהלך השבוע האחרון. בית הכנסת הישן בורשה, פסל לזכרו של קורצ'אק
 
איזה הבדל...

אני מניחה שבכל תקופה בשנה המקומות נראים שונה. לאחר הביקור במיידאנק (המחנה הראשון) כנסו אותנו לשיחה בערב וכל אחד אמר כמה מילים... אני זוכרת שאני נורא התעצבנתי על כל הירוק מסביב. חשבתי לעצמי שזה כמעט פשע שיש שם כל כך הרבה ירוק, אבל אז הבנתי... שהיו ימים טובים יותר והיו פחות, היו כאלה בהם היה חם וימים בהם היה קר מאוד. בשיחה השניה כבר ברכתי על כך שיצאנו בקיץ, כי בשלג מקבלים יותר תחושה אבל רואים פחות (בגלל תנאי הראות) ולדעתי גם הריכוז הופך קשה יותר כי מנסים להתחמם או לא מרגישים טוב וכיוצ"ב.
 

Johanna1

New member
זה מצחיק, כי אני התעצבנתי על השלג.

זה נכון שהשלג מביא תחושה יותר עכורה וקודרת. וזה טוב. אבל כשהייתי בפולין נורא התעצבנתי על השלג, במיוחד אחרי שהיינו בטרבלינקה. היה שם קור אימים, משהו כמו פחות ממינוס 10 מעלות, הכל היה מכוסה בשלג. והרגשתי שזה הפריע לי להתחבר למקום. לא עמדתי בדיוק על האדמה שהם עמדו עליה, אלא בערך מטר\חצי מטר מעליה (על השלג.). לא ראיתי שם כלום חוץ ממלא מצבות ואבנים ששחזרו את מסילת הרכבת. הקור הפריע לי גם בזה שממש לא יכולתי להתרכז בשום דבר אחר חוץ מכמה שקר לי, ושאני קופאת. לא הרגשתי את הרגליים... כולנו היינו מכוסים מכף רגל ועד ראש, ראו לנו רק את העיניים, נראנו כמו אנשים מהטאליבן. חח אז כן, זה עזר לנו להבין כמה שהם סבלו בקור הזה, במיוחד בשנת 1942, בחורף הכי קר שהיה, אבל זה הפריע לי שבקושי יכולתי להקשיב להסברים של המדריכה או בכלל להפנים את מה שקרה שם. הקור ממש הפריע להפנים את מה שרואים שם, לדעתי. הפנמתי את הדברים רק אחרי שחזרתי לארץ החמימה שלנו ואז יכולתי באמת לחשוב על מה שקרה שם.
 
למעלה