אני זוכרת משפטים אחרים...
ישבתי במשפט רחל הלר...(עבדתי בפרקליטות מחוז חיפה.) ראיתי את עדי בראונר במיטבו.... על חייו הפרטיים, לא נדבר כרגע.. במשפט ....קונדיטורית העוגה..ברחוב הרצל...כשהבעל הרג את אשתו במוט, שניהם ניצולי שואה... לא צעירים...וטען שעברה תאונת דרכים בחזרה מטקס בלוחמי הגיטאות. למעשה, רצה להפטר ממנה כדי להנשא לאהובתו שעבדה איתו בחנות... משפטו של איש חיל הים שהרג את אשתו ומאהבה....רופא טבעוני....בטבעון. תפס אותם על חם..... היו זמנים במערב הפרוע....כל משפט כזה...היה תופס כותרות... ונחמן פרקש הנמלט התמידי..... ויגאל נויימן שנכתב עליו ספר.... עד היום לא בטוחים אם זה הוא או לא.... תפסתי יום של פשיעה...........
))))))))) כפרת עוונות..............חמסה חמסה.....טפו טפו......... מה עוד שכחתי....את הכי חשוב..... כשפרקליט בכיר בפרקליטות, קיבל שוחד מיני תמורת הטבות לפושעים.. ראינו אותו יושב במשפט, כשאשתו על ידו, אשמתו.. הייתה קשר עם זונה, שתמורת חסדיה, הוא הסיר עיקול מעל מכוניתו של החבר שלה.... הסיר עוד הרבה דברים והיטיב.....וביקש רק דבר אחד... וזה קרה בחדרו בפרקליטות....... על שמיכה.... הוא היה האיש הכי מכוער בחיפה......מר קארפ.....שמן, קטן, מכוער.. לא האמנו שזה ייתכן.......עובדה........הוא התפרע......זה היה הצד האפל של איש פרקליטות בכיר....... כשאזכר בעוד........בצורה מסודרת.......אנסה לשחזר.....