חוק ההשתלות
היוזמה לחיקוק חוק ההשתלות, הצעה ממשלתית, שבאה מצד משרד הבריאות, נועדה להכניס לסדר, את "המרכז הלאומי להשתלות" שפעל ללא חוק מסודר, בכל ענייני הקצאות ותורים לפני החלת החוק. באותה הזדמנות דנו בוועדה גם על השתלות בתמורה כספית, שהיו נהוגות בשנים 2001 עד 2005. הוועדה ישבה ודנה מ-2005 עד 2007, כאשר עיקרי המאבקים היו: בין המסכימים להשתלות בתמורה כמו ח"כ רביץ ז"ל ובין ח"כי השמאל, שטענו כי השתלה בתמורה היא ניצול השכבות החלשות. הם התנגדו אפילו לתשלום הסמלי של 18000 ש"ח שהובטחו לקרובי משפחה, שיתרמו איברים לקרוביהם. אליהם נוספו נציגי ההסתדרות הרפואית שהתנגדו מבחינה אתית, אליהם הצטרפו נציגי מרכז ההשתלות, שחששו ש"השליטה" תברח להם, אליהם הצטרפו מתנגדים משפטיים, נציגי קופ"ח, מתנגדים דתיים וכו'. חוק ההשתלות, אינו מונע השתלות חוקיות, מנפטרים בארץ או בחו"ל.
