בשבת לא... אבל בשישי במבוא חמה- מוי כיף!!
פעם הראשונה שעברתי את מחסום ה- 1000 מפ"י. טיסה חביבה של שעתיים!!!!! (טוב לא בדיוק... שעה חמישים וחמש
), כל הזמן על הרכס פרט לשני תרמולים בודדים. טסתי רוב הזמן בגובה של כ~ 800-750 מטר (מפ"י), ובגובה כזה לא חששתי לצאת מערבה לבדוק אולי אצליח לחוות את האפקט החמקני.. רצועת העילוי של הרכס נמשכה עד מעל הצלע המזרחית של שדה הנחיתה התחתון (
!!!!!). עד לשם, הטיסה הייתה בעילוי של בין 1.5+ ל- 0. כשעברתי את הכביש והגעתי עד מעל לחוף כבר הייתי ב- 1.5- קבוע. חזרה זריזה מזרחה, והופ! אני כבר בין זרועותיה המרגיעות של רצועת העילוי. פעמיים ניסיתי כך לשווא לחפש את ה"אפקט", אבל כנראה שהיה מוקדם מידי. רוב הטיסה עברה עלי בשוטטות נונשלאנטית דרומה וצפונה, ובהתעלמות מהתרמיקות (לא היה לי צורך בתרמול בסביבה כזו)- פשוט טיילתי! בדרום הגעתי עד לקו של קיבוץ האון, וצפונה...
בטיולי צפונה זכיתי לטוס מעל סוסיתא!! איזו ארץ יפה יש לנו! כבר לא יכול לחכות לדרגה שלוש שלי, כך אוכל לראות הרבה יותר... כשחזרתי מטיולי בחזרה לנוף המוכר של העמדה, פגשתי בתרמיקה חזקה יותר מהשאר. נעניתי להפצרותיה לצאת איתה במחול (מה לעשות, חולשה למין היפה
). יחד רקדנו עד ל-1100מ' במקצב 3+. אך, אך, איזה יופי של נוף מלמעלה.. והקרירות הנעימה הזאת, ממש פינוק. המשכתי עוד כ- 10 דקות, וירדתי לנחיתה עדינה ורכה.