מי יודע אידיש?

[יוליקה]

מי יודע אידיש?

האם האידיש חיה או מתה?
כשהיינו ילדים חשבנו שהאידיש היא שפה גלותית....
אצלנו בבית לא דיברו אידיש וגם לא אצל אף אחד מחבריהם של הורי...
למרות שהאנחנו אשכנזים... אידיש ידעו רק דתיים שבאו מערים קטנות...
תמיד ניראה לנו מוזר שהורים כשבאו לבית הספר דיברו עם ילידיהם אידיש...
סבתי דיברה גרמנית ולכן הסתדרה עם שכנותיה...
אני זוכרת סיפור של אימי כעולה חדשה נכנסה למכולת ורצתה לקנות צימוקים...
היא ידעה איך אומרים באנגלית, באיטלקית, בהונגרית...אבל במכולת
ידעו רק אידיש... עד שמישהו נחלץ לעזרתה ואמר איך אומרים צימוקים באידיש.

לדעתי האידיש חלפה כמו הלאדינו... מה דעתכם?

 

[י מ י ת 2]

בביתי דברו עברית וגם יידיש

תתפלאי כמה חוגי יידיש יש עכשיו בכל מיני מקומות בארץ. רק לפני חודש השתתפתי בחוג כזה של אנשים שבאים מכל מיני מקומות בארץ בעיקר באזור המרכז אחת לחודש נפגשים ומדברים יידיש. במפגש שאני השתתפתי הוזמנו שתי אחיות ששרות ביידיש וגם בעברית. הן ספרו שמוזמנות הרבה לפולין ולארצות אחרות בעולם לשיר ביידיש. יש לימודי יידיש בתל אביב ובעוד מקומות. אולי לא שומעים הרבה ברחובות, אבל מסתבר שהיידיש לא מתה וכך גם הלדינו. יש הרבה מופעי שירה בלדינו.

 

[מינהר]

ימית, בבני ברק ובמאה שערים מדברים אידיש

ועוד איך. גם תינוקות של בית רבן.

 

[יוליקה]

זה מפני שעברית היא שפת קודש

התורה כתובה בעברית אז אסור לדבר בעברית... ולכן מדברים אידיש

 

[יוליקה]

בשירה ובתיאטרון - כן!!

אני התכוונתי לשפת יום יום...

 

[מינהר]

יוליקה, אומרים רוז'ינקעס על צימוקים.

אצלי בבית דברו אידיש, בוודאי הסבא והסבתא. אבל ברחוב בקשתי מאמא שלי לא לדבר אידיש. כי היו בשכונה גם אנשים שקראו לנו ווזווז.
אין לדעת, יוליקה, אם השפה חלפה. אנו מדברים בה מטעמי נוסטלגיה. אבל בריכוזים הדתיים בארץ ובניו יורק השפה חיה וקיימת.

 

[יוליקה]

טוב...תודה! איך אומרים צימוקים

אמא שלי למדה להגיד כבר ב-1950...

 

[מינהר]

יוליקה, אין לי ספק בכך.

 

[יוליקה]

הזכרת ווזווז...

לנו קראו "איגן מיגן" לכל ההונגרים קראו כך...
איגן פרושו כן... לכן שמעו את המילה הזאת הרבה...

 

[שפירא מאיר]

אצלנו דיברו רק שהילדים לא יבינו.....

אבל עד מהרה זה נפסק .
חוץ מכמה מילים פה ושם אני לא מבין אידיש (אשתי אומרת שאני קרחצן מידי פעם...), רק פעם ידעתי משפט שחמותי אמרה שלא שמעה אותו מאז פולניה: "דיל נישט אין ספודיק". (אל תקשקש בצלחות, התרגום: אל תעשה (רעש) סיפור מכל דבר).

פעם היה לי אירוע ביפו כאשר שכן התלונן שמהמועדון של מירי אלוני וגייסי נחייסי כל הלילה שומעים מהמטבח קישקוש צלחות וזה מפריע לישון.
אמרתי לו שאין בחוק עבירה של "קישקוש צלחות" במסגרת הפרעות מנוחה, אבל למירי אמרתי "דיל נישט אין ספודיק".
שעה ארוכה היא צחקה עד דמעות, והבטיחה שלהבא רחצת הכלים תהיה בחלון סגור.....

גם רומנית שכן דיברתי בילדות, עברו עשרות שנים וחוץ מכמה מילים בסיסיות, אני פשוט לא יכול לדבר בשפה (היו אומרים "לדבר את השפה").

 

[יוליקה]

אני זוכרת מעט מה"שכונה" שבה גרתי...

שב בבקשה - אומרים "נמן זי פלאץ ביטה"
אבל אנחנו בילבלנו ואמרנו "פלאצן זי ביטה" שפרושו
תתפוצץ בבקשה....

מאיר, היו לי שכנים צמודים שהיו מרומניה... האישה
דיברה אל ילדיה ברומנית... במשך השנים למדנו כמה מילים...
דיסקי די אושה = תפתחי את הדלת
א-אאוזיט = שמעת?
צ'י פורמוס = כמה יפה
ועוד כמה שאני צריכה להיזכר.... סוף כל סוף חלפו יותר מ-60 שנה מאז...

 

[מינהר]

אני לא שמעתי את הביטוי. כנראה היה רווח ברומניה.

לא בפולין. אצלנו אמרו- האק נישט אין צ'אייניק. אל תקשקש בקומקום. וצלחת היתה טעלער.

 

[arye9]

אידיש ואנחנו

אבי היה ספרדי יליד חברון ואמי אשכנזיה מריגה,
אבי דיבר אידיש יותר טוב מאימי.

כאשר נסענו לירושלים לסבתא, שדיברה רק ערבית ולדינו,
נכנסו לי כמה מילים לראש.

כשגרנו בנתניה היה בסביבה מוישה זבל, הוא עבד בעגלת
איסוף הזבל ופעם הוא שאל את אבי (בקשר לאידיש)
"דו ביסט א איד או דו ביסט א פענק".

בבית הספר רוב הילדים הבינו אידיש והיו שני ילדים שפטפטו ביניהם בהונגרית,
לפני כמה ימים פגשתי את אחד מהם ובשיחה בינינו הזכרתי לו
שהוא דיבר הונגרית והוא צחק ואמר ידענו רק כמה מילים ודיברנו
אותם במחזוריות.

 

[הדסהש1]

סבא וסבתא שלי דיברו בבית אידיש

למרות שידעו עברית
בסא דיבר עברית תנכית שתענוג היה לשמוע.שאמא שלי היגיעה ארצה ממצרים לאחר שנשאה לאבי היתה חייבת.ללמוד אידש כדי שתוכל לתקשר איתם
גם כך הם קיבלו זעזוע מכך שאבי נישא לאשה ממצרים.