מי יודע למה?

[amore]

מי יודע למה?

 

[אחת מהצד]

אם כבר למה..

אפשר לשאול? איך בעצם אתה חי לצד כל זה? וממה אתה שואב את הכוחות? ובכלל... איך עובר עליך יום הכיפורים הזה? כלומר.. אם בא לך לענות...

 

[amore]

התמודדות זה שם המשחק....

ההתמודדות עם מצבים קשים היא יום יומית אבל למזלי יש לי אשה אוהבת שהצל"ש מגיע לה ויש לי שלשה ילדים חמודים שעבורם אעבור באש ובמים כך שלא חסרים כלים כנגד ההתמודדות היום יומית. בידידות AMORE

 

[אחת מהצד]

כן. וזה מאוד מרגיע

להבין שיש לך אשה אוהבת וילדים. כי אין תחליף למשפחה אוהבת ותומכת וחמה ולא משנה כמה שאתה חזק.. יש רגעים שאי אפשר לעבור אותם בלי משפחה אוהבת. או כמעט שאי אפשר.. ולא תמיד אנחנו מבינים את זה באבחנות בין העיקר והטפל בחיים.

 

[אחת מהצד]

בסוף היום

ואחרי העיתונים פתאום קישרתי. והבנתי וראיתי קצת יותר. ורציתי להגיד לך שלמרות הכל, אתה איש עם הרבה מזל. פשוט מדהים אתה.

 

[amore]

"לי יש מזל" אבל................

לרובנו יש את ה"מזל" שיש לנו עזר שכנגד וזאת האשה,הילדים והמשפחה. אבל מה יש לאשה שצריכה להתמודד עם הקשיים יום יום ואין לה עזרה מ"הבעל" והילדים שאין להם את הכיף שיש לילדים אחרים בחברת האבא.אלה הם הקשיים האמיתיים שעוברים עלי כיוון שאני כבר שרוף כאב יותר או פחות כבר לא ישנו את התמונה,אבל למה המשפחה צריכה לסבול זה הדבר שבאמת מפריעה לי. זאת ההתמודדות האמיתית. בידידות

 

[אחת מהצד]

איש יקר

וסליחה אם אני אומרת דברים שהם קצת.. איך להגיד.. חדים מבינה מאוד מאיפה אתה מרגיש באשר ל"תיק" שנדמה לך שאתה מפיל על האשה ועל הילדים רוצה אם יורשה לי.. להציע לך לחשוב פעם בהנתן המצב הנתון מה האלטרנטיבה? והאם לדעתך היא עדיפה בעיני אשתך, או הילדים. ולפי מה שהבנתי והרגשתי כשקראתי אז למרות הכל נראה לי שלהם עדיף איתך ככה, מאשר בלעדיך.. מבינה שזה קורע לא להיות אבא ובן זוג "רגיל" ואולי כדאי להתרכז ב"אבל מצד שני..". כי יש אצלך צד שני אוהב רגיש וחם שאין אותו לכל אחד ושוב סליחה אם אמרתי משהו ופגעתי אני בסך הכל אחת מהצד שלך

 

[amore]

השיחה הזאת אתך.....

השיחה הזאת איתך מביעה לי המון תועלת כי קל לי הרבה יותר להתבטא וירטואלית והמחסומים יורדים כאשר אני מרגיש שאני נמצא ומדבר עם "כוחותינו" ולכן אין את פוגעת אלא ההיפך הוא הנכון.את עוזרת לי לפרוק קצת מהמעמסה שעל גבי.וזה המון. בתודה וידידות

 

[אחת מהצד]

אז אני דוחפת עוד קצת את הרגל שבדלת

תסתכל סביבך ותראה כמה אבות לא רואים את הילדים שלהם בכלל לא מתייחסים, לא קשובים, לא מרגישים. כמה נשים חיות עם בני זוג שאין בכלל שם לנכות הרגשית שלהם. שלא לדבר על המשפחות שחיות עם "אין" אבא/בן זוג. אתה איש, לפחות שם דברים על השולחן ובטוח שישנם מליוני רגעים של חסד וחום ואהבה שאתה נותן ועוטף בהם את המשפחה. וגם הילדים שלך בסוף יגדלו להיות אנשים יותר חזקים וחכמים כאלה שרואים. שרגישים ומרגישים. שמבינים שיש לכל דבר הרבה צדדים. לא שאני מתעלמת מהקטעים הבעיתיים מה שקשה ורעוע.. הוא קשה ורעוע. ואתה בטח עובד עליו. אבל למה שלא תתמקד בשאר הזמן בחצי הכוס המלאה? וכל יום תמלא אותה בעוד טיפה ותשמח עם זה. ותהנה מההישג. ותגלה שכשאתה מחייך, העולם מחייך אליך בחזרה. ושוב סליחה אם הגזמתי. אתה יכול להעיף אותי מייד דרך החלון

(זה בשביל ההתחנפות)

 

[מיכל@בר]

גיבוב שטויות, אתה קורא לדברים שכתבת

ואני יושבת לי כאן וקוראת שוב ושוב, ומנסה לדמיין אותך יושב שם, וכותב את הדברים האלה, וטוב שאפשר להוציא אותם ולדבר עליהם, והתיאורים שלך מצמררים, ויש הרבה בדידות בלהרגיש את הדברים שאתה כותב עליהם, ומי יתן, ויוקל לך...

 

[amore]

האמת היא.....

האמת היא שמאז שהכרתי את הפורום הזה ואת התמיכה הנפלאה והמופלאה שזכיתי לה הדברים יוצאים לי שוטף. דברים שלא העזתי להעלות,פה הם יוצאים ללא כל בעיה וזאת תודות לאנשי הפורום ולחום הרב שמוקרן כאן לאנשים הזקוקים לו. בידידות. AMORE

 

[עזרה@ראשונה]

מי יודע למה

איתך הסליחה - אבל מי יודע למה אתה מטריח את עצמך ואת האחרים בלשלוח ולהיכנס לקובץ נפרד - במקום לשלוח הכל ישיר לכאן. לא עדיף ככה?! (מוקדש לכל מי שלרגל יום כיפור אינו נכנס לתוך קבצים) אינני יודע אינני יודע, את כל הסיפור. אינני יודע, מה מותר ומה אסור. אינני מבדיל, בין שחור ללבן. אינני מבחין, בקצב הזמן. אינני מכיר רחובות ובתים. אני לא מזהה אנשים מוכרים. אני לא יכול לנסוע לבד. אני לא רוצה להרגיש בדד. אני לא מוכן לחזות בשקיעה. קשה לי לקבל זריחה חדשה. אינני יכול להתמודד עם היום. כי אין לי תקווה ואין לי חלום. אני רק יושב ובוהה בחלל. חושב וחושב על חלום שנפל. שואל את עצמי מה עוד אקווה? למחוק את העבר ולחזור להווה! (הסיפור הנ"ל הוא גיבוב שטויות שישבו על הראש ועשו לי צרות אז החלטתי באופן לא רשמי להעביר אליכם ולנקות את עצמי) ----------------------------- וכל זה - רק כדי להעיר הערה אחת: לפעמים החוכמה היא לא רק למחוק את העבר ולחזור להווה - אלא לעשות עוד מאמץ קטן - ולראות גם את העתיד. תן עוד טיפה גז - וכבר תרגיש עם עצמך הרבה יותר קל. בעיקר כי אין ברירה. ב ה צ ל ח ה !

 

[amore]

לעזרא תודה על העזרה

אבל איני מצליח ע"י העתק והדבק,כנראה שחסרה לי תוכנה מסויימת ואיני יודע מהי?

 

[עזרה@ראשונה]

סביר שלא חסר לך כלום

נסה לבצע העתק-הדבק בוורד עצמו. אם זה מצליח שם - זה יהיה חייב להצליח גם פה. הצליח?

 

[עזרה@ראשונה]

אופס: ליתר ביטחון - - - - - -

נסה לכתוב את הטקסט שלך באותיות דויד ולא באותיות כמו שרשמת בקובץ האחרון. לא שזה שייך - אבל אולי זה באמת מה שדופק אצלך את הפעולה.

 

[amore]

לא הצלחתי

 

[עזרה@ראשונה]

לאט לאט:

לא הצלחת מה? לא הצלחת להעתיק? לא הצלחת להדביק? לא הצלחת לעשות את זה בוורד? לא הצלחת כאן? רגע: מה נקרא אצלך להעתיק? איך אתה עושה את זה?

 

[מיכל@בר]

amore - איש יקר

כרגע הסתיימה התוכנית בערוץ 2 על הלומי קרב, ועודני בהלם, מהדברים היומיומיים שבהם אתה וחבריך צריכים להתמודד. מוכרחה לומר לך שאני מעריצה את הכוח הזה שיש בך, לסדר את המחשבות דרך הכתיבה, להוציא את מה שלא מסודר כל כך, ולדעת לחבק גם אחרים.

 

[amore]

הכתבה הראתה רק קצה קצהה של הבעיה

בגלל קוצר הזמן לא ניתן היה להראות מהו באת הסבל שעובר על הלום הקרב מידי יום ביומו המלחמה לא נגמרת בשום שלב של החיים ואתה מתמודד אתה בשנתך עם הסיוטים ובקומך עם הסיוטים.וככה נמשכים הימים וחוזר חלילה. בידידות