לימודי איבחון בשילוב תואר שני בחנ"מ
מומלצים ביותר. ולגבי דאגתך בענין המעמדן של המאבחנות הדידקטיות, מעמדן עומד רק להתחזק. בתוקף הרחבת חוק חינוך מיוחד , ניתן להגיש ילדים לדיון בועדות שילוב לצורך מתן זכאות רק בליווי מסמך קביל הקובע את סוג החריגות/לקות בגינה הם זכאיים להחשב כבעלי צרכים מיוחדים. המשמעות של הנ"ל היא שלא ניתן עוד לתת סיוע לילדים לגביהם קיים ספק בענין לקות למידה, אלא אם כן אובחנו ככאלה. בעוד את מרבית האיבחונים לצורך הגדרת לקויות/חריגויות שונות ניתן להשיג בקהילה (מסמכים רפואיים בתחומים שונים/מסמכים פסיכיאטריים וכד') הרי שאיבחון לאיתור לקות למידה ניתן לקבל בשתי דרכים עיקריות: באופן פרטי (גם ניצן ושות', נחשבים פרטי לצורך הענין) או באמצעות מערכת החינוך, שזה אומר איבחון של פסיכולוג חינוכי או מאבחנת דידקטית. עד כה איבחונים דידקטיים היו מצרך יקר ערך שרק מעטים זכו לו במערכת החינוך. כעת החוק דורש שינוי, היות וחוק מעצם היותו כזה דורש שיוויון עבור כולם, חובה על משרד החינוך לאפשר לכל ילד (הזקוק לכך) קבלת איבחון , אחרת יווצר מצב שרק בעלי יכולת כלכלית יבטיחו סיוע ומשאבים לילדיהם, מצב בלתי נסבל בעליל. המסקנה של כל הנ"ל, משרד החינוך נתן לגיטימציה מלאה להקצות שעות ועדה ישובית למאבחנים דידקטיים. כבר בשנה זו הוגדלו באופן משמעותי התקנים של המאבחנים הדידקטיים בכל המתי"אות ובשנה הבאה מגמה זו תלך ותגדל. באזור בו אני עובדת תוקצה החל מהשנה"ל תשס"ה מאבחנת לכל שני בתי ספר ובממוצע יעשו 2-3 איבחונים דידקטיים בכל בית ספר בחודש. כמובן שישנן גם בעיות רבות. כל נושא האיבחון הדידקטי פרוץ לחלוטין. לצד אנשי מקצוע מעולים ישנם גם לא מעט שרלטנים. זמן האיבחון לא ברור. בעוד שלמאבחנת אחת לוקח 4 שעות לאבחן ילד לאחרת זה יקח 6 שעות או שני מפגשים. ישנן מאבחנות העובדות על פי הגישה הדינמית, שיטה מעולה, אך מאריכה את זמן האיבחון באופן משמעותי. קיימים ויכוחים לגבי זמן הנדרש לניתוח הממצאים וכתיבת הדוחות. לא בכל מקום מתקיים מערך הדרכה וליווי לאחר איבחון. אך אני מאמינה כי בסופו של דבר הנושא יובנה ברמה מקומית וארצית. ולסיכום, מילה לגבי פסיכולוגים ומאחבנים דידקטיים. מרבית הפסיכולוגים שאני מכירה לא מתמחים בלקויות למידה ואלה שכן, אינם נותנים תוכנית עבודה מעשית על סמך ממצאי האיבחון ולא אחת לאחר איבחון כזה נדרש איבחון של מאבחנת דידקטית שתתן הדרכה מעשית למי שעובד עם הילד. בעיני איבחון דידקטי אינו אישור לקבלת התאמות/הקלות, אלא מסמך המאפשר בניית תוכנית מקצועית ומפורטת אשר מאפשרת לקדם את הנבחן בהתאם לצרכיו. לא די באיבחון לבצע מיפוי ואיתור של תיפקודים/תפיסות/פונקציות לקויות על מנת שאיבחון יהיה בעל ערך ממשי לעבודה, יש לנתח כיצד אלה משפיעות על תיפקודו האקדמי של התלמיד ובאותה מידת חשיבות מה ניתן לעשות וכיצד יש לעבוד עימו על מנת שיתרחש שינוי. שאלת, קיבלת את דעתי בנושא. מאחלת לך הצלחה ומוסיפה רק עוד הערה קטנה, לא ציינת האם את בעלת נסיון בהוראה מתקנת. לדעתי קשה מאוד עד בלתי ניתן לאבחן ולתת המלצות ללא רקע של לפחות מספר שנים בהוראה מתקנת. חג שמח דיאנה
אני מתחילה את לימודי התואר השני שלי בחינוך המיוחד בשנה הקרובה, במקביל ללימודי מאבחנות שנה ראשונה. הבנתי שעומדת להתחולל סופה קשה: מאבחנות יוכלו להיות אך ורק מסיימות תואר שני בפסיכולוגיה?! האם שמעתי שמועה מבוססת, או המצאה חסרת כל ביסוס? כל מי שיודע- אנא, הגיבו. אולי כך תחסכו, לפחות לי, שנתיים וכ-20,000 ש"ח... ותנתבו קריירה לכיוון פרודוקטיבי יותר