מי יכול לעזור עם נושך מוצצים

lil123

New member
מי יכול לעזור עם נושך מוצצים

שלום לכולם. אשמח אם תתנו לי רעיון מה לעשות עם בני בן 3 (PDDNOS) שבאופן קבוע נושך מוצצים ופטמות של בקבוקים וממש עושה בהם קרעים. אני חושבת שהוא צריך גירוי בתוך הפה. כמו כן מכניס את כל המוצץ לפה לפעמים כמעט בולע אותו. בתודה מראש.
 

תירתיר

New member
נשמע כמו...

תת-תחושתיות בפה, ולכן זקוק לגירוי חזק של נשיכה. צריך לחשוב על דברים נוספים שיתרמו לאיזון התחושתי בפה-להשתדל בזמן האוכל להציע מאכלים עם מרקם קשה במיוחד, כמו גזר, תפוחים, לחם קשה, ללמד אותו ללעוס מסטיק- שזה גם מספק גירוי אך בדרך נורמטיבית, וגם סוכריות (אם אתם בטוחים שלא יבלע אותן חלילה) לעשות מסאז'ים מרגיעים של הפנים והלחיים, לצחצח שיניים ובאותה הזדמנות גם לדגדג חלקים נוספים הפה. בהצלחה.
 
צחצוח שניים - אצלנו עזר

תני לו לבחור איזו משחה (נמרוד אוהב לגוון, לפעמים אפילו מרידול או משהו בטעם מנטה). החסרון - הוא עשוי לבקש לצחצח שניים מספר רב של פעמים ביום (אפילו במקום ארוחות).
 
בעיקר מסג'ים

זה מה שעבד אצלנו. בהתחלה התחלנו עם כל הנושא של גירוי סביב הפה ליטופים אן לחיצות (מה שהוא אוהב) רצוי מספר פעמים ביום. אח"כ עברנו לעבודה על הוצאת והזזת הלשון בתוך ומחוץ לפה (למרוח שוקולד סביב הפה ולתת לו ללקק- למשל).וגם ההברשה של הלשון. חוץ מזה יש לי קבוע במקרר 3 סוגי נשכנים שאני נותנת לו בימים שהפה דורש במיוחד. מאז שהתחלנו עם כל הדיאטה הסנסורית סביב הפה , כל הנושא של הגירוי והנשיכות מאד נרגע ובנוסף השפה וההגיה מאד השתפרו. הכל בזכות ההדרכה והליווי של קלינאית התקשורת.
 
תחושה בתוך הפה

שלום רב! הרעיונות שהוצעו בפורום לגבי נשכנים שונים, מסאז'ים, צחצוח ישניים וכדומה הם רעיונות נהדרים. רק רציתי להבהיר מספר דגשים: 1. כאשר לילד יש צורך ולא משנה אם הסיבה תחושתית או רגשית חשוב לעשות עימו את הההפרדה למה מותר ומה אסור (כמו כל דבר בחיים). לדוגמא - אם יש לו צורך להכניס דברים לפה צריך להבהיר ביחד עימו מה מותר ומה אסור ולספק את הצורך בדרך שמתאימה יותר לבית ולחברה בה נמצא. לאחר שהבהרתם מה מותר צריך גם לחשוב מתי? ואיפה?. 2. כאשר מספקים לילד גירויים תחושתיים חשוב שהוא יוכל להפסיקם מתי שרוצה ולא לתת אותם באופן פאסיבי ללא שליטה שלו ( כמו מברשת שיניים חשמלית שהוא לא יודע כיצד לכבות אותה). כמו כן חשוב אם הוא לא עושה הפסקות לעשות את ההפסקות במקומו (אפשר ע לידי תירוץ כלשהו, כמו לשאול אותו משהו או להגיד שגם אתם רוצים קצת...). ההפסקות האלו חשובות לצורך עיבוד של הגירוי. לפעמים כשיש בעיה בוויסות תחושה (וזה לא משנה אם זו רגישות יתר או תת רגישות) הילד יכול להתחיל בגירוי ובשלב מסויים לא להרגיש אם זה יותר מדי או מעט מדי ואת הבומרנג תקבלו אחר כך, כמה שעות אחר כך אפילו, כשלא תדעו אפילו מה הקשר בין ההתנהגות המוזרה לגירוי שניתן שעות לפני כן. לכן תקפידו על הפסקות !!! 3. חשוב לגוון בסוג הגירוי (קשה / רך / חם/ קר /מחוספס...). 4. כדאי לשלב משימה עם הגירוי ושוב לא רק גירוי פאסיבי. כמו הדוגמא על ליקוק השוקולד מהשפתיים, העברת ביגלה מצד אחד של הפה לשני וכדומה. בהצלחה שרית
 
למעלה