מי ירצה להתקרב לילד עם סייעת צמודה?

מי ירצה להתקרב לילד עם סייעת צמודה?

אני יודעת שכנראה אין ברירה, אבל אני ממש זקוקה שתרגיעו אותי.החשש שלי מהסייעת הוא שאף חבר שיש לילד לא ירצה להתקרב אליו. הם בהפסקה, רוצים לשחק, בלי שמישהו מבוגר משגיח עליהם, מתערב בשיחה ובמשחק. מה הם צריכים את זה? מגיל מסויים הילדים ממש לא רוצים שיתערבו להם בעניינים. ואז הם יעדיפו לשחק עם ילד אחר.
כרגע יש לו שניים שלושה חברים טובים, ועוד כמה שהוא משחק איתם. איך אוודא שלא יישאר בלי חברים דווקא בגלל הסייעת?
 

grayart

New member
יש משהו בדברייך...

הפסיכיאטר של הבן שלנו מאוד התנגד לסייעת, ואפילו כתב את זה במכתב סיכום.
הוא אמר שזה יפריע לו לפתח כישורי סוציאליזציה.
הגננת ממש התפלצה כשהיא קראה את זה, כנראה שהיא בנתה על זה שהיא תקבל סייעת על גבו של הילד.
אם לדעתכם הילד לא ממש זקוק לסייעת , כדאי לשקול את זה שלא לבקש סייעת.
לדעתינו סייעת זה לא תמיד רעיון טוב, וזה בטח מסמן את הילד, וגם כשאומרים שלא יודעים של מי הסייעת, אז תמיד יודעים גם הילדים וגם ההורים (שאחר כך חלק מהם יכול להסתכל עליו עקום, ולחשוב או אפילו לדבר בינם לבין עצמם, איזה מין ילד לומד עם הבן\בת שלהם, בטח מופרע, או דפוק, או מסוכן לילדים אחרים).

אני יודע שלא כולם חושבים כמוני.
 

TikvaBonneh

New member
סייעת

אני מבינה את החשש. הוא כבר ילד גדול, ואסור שהסייעת תידחף כאילו הוא תינוק והיא המטפלת שלו. במצב שאת מתארת, הסייעת צריכה להשקיף מן הצד, ולהתערב רק אם היא רואה שהוא נכנס ללחץ בגלל חוסר הבנה של הסיטואציה, ולא מצליח להרגע. במקרה כזה היא יכולה ללכת איתו למקום שקט ולהסביר לו מה קרה, ואיך לפתור את הבעיה. חשוב שהיא תקבל הנחיה איך לפעול. היא לא ביביסיטר. גם לי נראה שסייעת עלולה ליצור בעיה, וזו אחת הסיבות שהעדפתי כיתת תקשורת עבור הקטן, למרות שכל הצוות המליץ על סייעת.
 
יש בזה משהו..

אך מנסיון של חברה ששילבה ילד בכיתה ו'- הילדים (בנים ובנות) כל כך אהבו אותה שממש לא הפריע להם, להיפך. זה קירב אותם לילד המשולב. היא פתחה קבוצת וואטסאפ, הייתה מעורבת בארגונים של מפגשים חברתיים.
&nbsp
מניסיון שלי בכיתה א'- זה גם כן לא הפריע. שיחקתי איתם במשחקים בהפסקות.
 
הכל תלוי במקצועיות של הסייעת

סייעת טובה תדע לתמוך כשצריך וללכת צעם (או שניים) אחורה כשהילד מסתדר לבד.
לפני שנה התחלפה לנו הסייעת, וחדשה (תבורך!
) דוחפת מאד לעצמאות (כיתה ד'-ה'), לעומת הקודמת שהיתה עם בני א' עד ג' שהיתה יותר נוכחת.
חלק גדול של העניין שבני התבגר, ומסוגל ליותר.
אבל איפשהו מסתובבת לי המחשבה שהסייעת שהיתה איתו מכיתה א' (גם מקסימה ואיכפתית ועוזרת מכל הלב!
) לא ראתה את הרגע כשהוא נהיה מסוגל ליותר.
 
למעלה