מי כתב את WYWH ?

[Hurakano]

מי כתב את WYWH ?

 

[The Albatross]

ווטרס.

 

[pinki26]

Waters, Gilmour

 

[rainbow demon]

בלקמורס נייט

מה, לא? אבל יש להם שיר כזה (מומלץ בחום).

 

[itaikuskus]

סתם שיר

סתם להקה איך נפלו גיבורים.... ובכל זאת המלצתי אם בבלקמור עסקינן לשמוע/להשיג את Deep purple-In Rock בהחלט אלבום פורץ דרך בתחום הרוק הכבד (למי שאוהב), הלהקה אולי היחידה באותם ימים ברוק הכבד שהציעה אלטרנטיבה ללד זפלין (יחד עם בלאק סאבאת'). למי שרוצה לדעת עוד על האלבום שיכנס לכאן. תודה

 

[NIR Y]

../images/Emo45.gif לדיפ פרפל

אני ממליץ על כמאת כול מה שקשור לדיפ פרפל. ורק בגלל שהזכרת את לד זפ אז אני חושב שדיפ פרפל עשתה מוזיקה הרבה יותר טובה מהם.

 

[ADCMAN]

דיפ פארפל זה ממש טוב

עד קוברדייל ההומו הזה.. בא לי בירה!

 

[NIR Y]

לאאאא

אני מת עליו ובכלל מת על "סטורמברינגר" שאיתו הכרתי את הלהקה

 

[ADCMAN]

קוברדייל ממש גרוע זה האמת..

אני לא מתכוון להתווכח איתך, מה שאתה רוצה..

 

[ציףציף1000]

להזכירך

שימוש בסופרלטיבים ללא נימוקים לעולם אינו משכנע, ולכן די משעמם: "ממש גרוע", "הכי טוב" וכיו"ב. אני מעדיפה דיונים אינטליגנטיים, אבל מה שאתה רוצה...

 

[ADCMAN]

אין מה לעשות, לא אוהב כתיבה אינטילג

טית.. אבל אשתדל לכתוב כך.

 

[ציףציף1000]

דיפ פרפל היו להקה בינונית

אבל בלי שום קשר, ביטויים כמו "קוברדייל ההומו הזה" אינם מקובלים בפורום שלנו. לתשומת לבך.

 

[ADCMAN]

בסדר בסדר

 

[ADCMAN]

להקה בינונית כמו שפינק פלויד

הייתה להקת שוליים.

 

[itaikuskus]

אני מתחיל לכבד אותך

יותר ויותר

 

[ADCMAN]

חביבי בא לי בירה..

אני לומד פרום די באסט..

 

[NIR Y]

באמת ?

אף פעם לא היה ברור לי מה היה מעמדם של דיפ פרפל בשנות ה70. ציףציף את יכולה להסביר לי למה את מתכוונת בלהקה בינונית ?

 

[ציףציף1000]

Deep Purple - מנקודת מבטי

תשמע, אולי זה בגלל שסבלתי ממנת-יתר של purple בשנות השבעים, כאשר תקליטיהם היו מנוגנים בלי סוף במסיבות כיתה בערב שישי (יש עוד דבר כזה?). אבל הם פשוט משעממים אותי מחץ ולא עושים עלי רושם (חיובי) כלשהו. רק פוזות, מצ'ואיזם ויומרנות. ללא תוכן, ללא עידון, ללא נשמה. באשר למעמדם בשנות השבעים: הם היו אחת מהלהקות הכי פופולריות, עד אמצע שנות השבעים. אם נשווה לפלויד, אז בתחילת העשור - עד DSOTM - הן היו פופולריות באותה מידה. מ-DSOTM והלאה, הפלויד נהיו אחת הלהקות הגדולות בתבל, ו-purple הרבה פחות. החל מאמצע שנות השבעים הם הלכו ודעכו. בתחילת שנות השמונים הם כבר היו בדיחה מהלכת. כיום, עבורי הדבר היחיד המעניין לגביהם הוא ניתוח הדינמיקה הפנימית בלהקה, שהשפיעה השפעה מכרעת על הכיוונים המוסיקליים בהם הלכו, בנקודות שונות במהלך הקריירה שלהם - וההשפעה על גורל הקריירה הזו. לפני כשנה הופיע מאמר מרתק ב-Mojo על הדינמיקה הנ"ל. אמנם, המאמר לוקה בחסר (יש לי הרושם שהוא רק חלק ממאמר ארוך יותר, שקוצץ בעריכה), אבל בכל זאת ניתן ללמוד ממנו הרבה, על מאבקי הכח בתוך הלהקה, ותוצאותיהם. למעוניינים, אני יכולה למצוא את המאמר ולתת תקציר.

 

[melancholy man]

קצת לא פייר להציג אותם ככה

אומנם יש מי שלא מתלהב מווירטואוזיות נגינה ברוק (ואולי בצדק), אבל קשה להתעלם מכך שלאורך כל שנות השביעים עיקר הדגש אצל הלהקות "הנחשבות" היה על וירטואוזיות שכזו, ודיפ פרפל היו לא רק אחת הסיבות לכך, אלא גם אחת הלהקות שהציגה יכולות נגינה אולי הכי גבוהה שיש, בעיקר הגיטריסט בלקמור, הקלידן ג'ון לורד והסולן איאן גילן. יחד עם זאת, לדיפ פרפל היו אולי 5 אלבומים מענינים, רובם בסוף שנות השישים ותחילת השיבעים (אפשר לציין את 1974 כשנת המשבר ללהקה, כשגילן עזב את הלהקה ודיוויד קוברדיל החליף אותו), בערך באותה תקופה גם החל השילטון המוחלט של הגיטריסט בלקמור על הלהקה מה שהוביל לסגנון קשוח ומהיר הרבה יותר (וגם הרבה יותר משעמם), תהליך ההשתלטות של בלקמור התחיל עם האלבום in rock (שהוא אגב אחד החשובים בתולדות הרוק) והוביל בתחילה לאלבומים מאוד מעניינים, כשהרוק הכבד והבלוז רוק של בלקמור מתנגשים עם ההכשרה הקלאסית של לורד, אבל ככל שבלקמור השליט את רצונו על הלהקה ולורד הפך משותף ליצירה לנגן, כך הפכה הלהקה לפחות מעניינת ויותר דינוזאורית (מזכיר לכם להקה שאתם מכירים?).

 

[NIR Y]

תודה לשניכם

וציףציף אני ישמח מאד לתקציר עם יש לך כוח. וקשה לי להאמין שאת לא אוהבת את דיפ פרפל להקה שעושה מוזיקת רוק הכי טוב שאני מכיר. אני היתי מנסה לשמוע איזה דיסק שלהם כמו "משין הד" מההתחלה עד הסוף. ומנכולי מן בקשר לקוברדיל סתם מעניין אותי מה אתה חושב על הלהקה בתקופה שלו ובכלל עליו כזמר ?