מי לא היה בערב הפורים אצל שיקר ברחובות?
היה נחמד בחמישיקר, הלא הוא הכינוי החדש של ערב הרקדות ביום חמישי אצל שיקר המרקיד:
הייתה נוכחות מלאה של כל הרוקדים הקבועים, 80% היו קאובואים.
מזל שלא מצאתי את כובע הבוקרים שלי ששמור אצלי עוד מהתקופה בארה"ב, אבל גם אם הייתי מוצא אותו,
לא בטוח שהייתי משתמש בו. ( בסוד: אני שונא להתחפש...)
ואכן, כך נראה כל ישראלי שני: חובש כובע בוקרים, קושר צעיף לצואר, והופה תחפושת מושלמת.
אז בצדק מי שקטפו את הפרס הראשון בתחרות על תחפושות,
לא היה אף בוקר
וגם לא אף אינדיאני
( להלן בהמשך על ההגדרה של "אינדיאני")
היו שתי בבושקות רוסיות מה זה חמודות - והלא הם הזוג הנחמד ענת ואהרן. אם תיכנסו לאתר של ישראל שיקר ( אותיות באנגלית) תיראו אותם בצילומים, כי ראיתי את מיטל מצלמת בלי הרף.
אז מה עשו 20% הנותרים? התחפשו לאינדיאנים. "התחפשו" ? לא מדוייק: קונים בחנות זר של נייר ועליו מתנוסס נייר זקוף. כולה 4 שקלים חדשים. זהו: תחפושת שלמה.
ואתה, ידידי רק דן, אל תחזור ותספר לי שאתה אוהב להתחפש: חזרתי ומצאתי את הצילום שלך בפורים, בגבעת ברנר, לפני כשנתיים: גם אתה מומחה לזיופי-תחפושת: כולה הנחת על הראש שלך, חתיכה של נייר שאמורה הייתה להיות איזה כתר מלכות, או מסכה, או משהו כזה.
שיקר עשה מהרפרטואר בליל צורם של ריקודי קפיצות, משנות הקמת המדינה ולפניה, כמנהגו מדי חג,
אני באתי אל שיקר וטענתי בפניו, כי את הריקוד האחרון שלו, שהוא לימד, גם אחרי שעברו 4 שבועות מאז הלימוד, לא רק שכולם מתברברים בו, אלא טובי הרוקדים, לא זוכרים אותו והזכרתי את שמותים של אילן, נחמיה, איציק ויוני. מה ענה לי שיקר? "אילן לא היה באותו ערב". בקיצור הריקוד " כשאור דולק בחלונך" - בלגאן: האור עדיין כבוי. שיקר, אני לא זוכר שאי פעם קיבל הערה והסכים לה...רוצים לדעת משהו על האוכל?
רק לפי בקשה מיוחדת ( ויש מה לספר...)
היו אורחים.
אחד מהם, הרשים במיוחד, רקדן איכותי שכיף להתבונן בו,
מעולם לא ראיתיו.
והיה אחד שהגיע עם חולצה לבנה ופפיון, דיבר אנגלית למיקרופון. כנראה אורח מחו"ל.
ועוד עניין שלא בדיוק הבינותי: האם הכריזו על אירוע של אירוסין? אולי.
חמוד, חמוד אצל שיקר
ועם כל הביקורת שלי מדי פעם, על שיקר, השבחים שלי עליו מציפים את קצת הביקורת, כי:
מה לעשות, ישראל הוא מנטש, בן אדם עם כל הלב, רוצה רק לשמח אותנו,
והלא הוא לא יכול להיענות לכל בקשה חצופה של רוקד,
אחרת החוג היה מתמוטט.
והלא אני גם ידוע כקוטר, שיודע לחשוף כשלים, גם כאשר אין כשלים...
היה נחמד בחמישיקר, הלא הוא הכינוי החדש של ערב הרקדות ביום חמישי אצל שיקר המרקיד:
הייתה נוכחות מלאה של כל הרוקדים הקבועים, 80% היו קאובואים.
מזל שלא מצאתי את כובע הבוקרים שלי ששמור אצלי עוד מהתקופה בארה"ב, אבל גם אם הייתי מוצא אותו,
לא בטוח שהייתי משתמש בו. ( בסוד: אני שונא להתחפש...)
ואכן, כך נראה כל ישראלי שני: חובש כובע בוקרים, קושר צעיף לצואר, והופה תחפושת מושלמת.
אז בצדק מי שקטפו את הפרס הראשון בתחרות על תחפושות,
לא היה אף בוקר
וגם לא אף אינדיאני
( להלן בהמשך על ההגדרה של "אינדיאני")
היו שתי בבושקות רוסיות מה זה חמודות - והלא הם הזוג הנחמד ענת ואהרן. אם תיכנסו לאתר של ישראל שיקר ( אותיות באנגלית) תיראו אותם בצילומים, כי ראיתי את מיטל מצלמת בלי הרף.
אז מה עשו 20% הנותרים? התחפשו לאינדיאנים. "התחפשו" ? לא מדוייק: קונים בחנות זר של נייר ועליו מתנוסס נייר זקוף. כולה 4 שקלים חדשים. זהו: תחפושת שלמה.
ואתה, ידידי רק דן, אל תחזור ותספר לי שאתה אוהב להתחפש: חזרתי ומצאתי את הצילום שלך בפורים, בגבעת ברנר, לפני כשנתיים: גם אתה מומחה לזיופי-תחפושת: כולה הנחת על הראש שלך, חתיכה של נייר שאמורה הייתה להיות איזה כתר מלכות, או מסכה, או משהו כזה.
שיקר עשה מהרפרטואר בליל צורם של ריקודי קפיצות, משנות הקמת המדינה ולפניה, כמנהגו מדי חג,
אני באתי אל שיקר וטענתי בפניו, כי את הריקוד האחרון שלו, שהוא לימד, גם אחרי שעברו 4 שבועות מאז הלימוד, לא רק שכולם מתברברים בו, אלא טובי הרוקדים, לא זוכרים אותו והזכרתי את שמותים של אילן, נחמיה, איציק ויוני. מה ענה לי שיקר? "אילן לא היה באותו ערב". בקיצור הריקוד " כשאור דולק בחלונך" - בלגאן: האור עדיין כבוי. שיקר, אני לא זוכר שאי פעם קיבל הערה והסכים לה...רוצים לדעת משהו על האוכל?
רק לפי בקשה מיוחדת ( ויש מה לספר...)
היו אורחים.
אחד מהם, הרשים במיוחד, רקדן איכותי שכיף להתבונן בו,
מעולם לא ראיתיו.
והיה אחד שהגיע עם חולצה לבנה ופפיון, דיבר אנגלית למיקרופון. כנראה אורח מחו"ל.
ועוד עניין שלא בדיוק הבינותי: האם הכריזו על אירוע של אירוסין? אולי.
חמוד, חמוד אצל שיקר
ועם כל הביקורת שלי מדי פעם, על שיקר, השבחים שלי עליו מציפים את קצת הביקורת, כי:
מה לעשות, ישראל הוא מנטש, בן אדם עם כל הלב, רוצה רק לשמח אותנו,
והלא הוא לא יכול להיענות לכל בקשה חצופה של רוקד,
אחרת החוג היה מתמוטט.
והלא אני גם ידוע כקוטר, שיודע לחשוף כשלים, גם כאשר אין כשלים...
