הוקל לי מאוד
לשמוע שלא הכנסת את הילד למעון הזה. וסליחה על הביקורת ה"קטלנית" שכתבתי קודם, מרגיז אותי לחשוב שאמהות מסוגלות להכניס ילד למעון כזה. רציתי רק לומר לך שהמעון הזה נשמע לי מזעזע, ממש לא סטנדרט, אז אל תתיאשי ותמשיכי לחפש, כי יש מעונות מעולים, כמו המעון של תומר, שלשמחתי הוא גם במקום העבודה שלי, כך שאני בעצמי מפקחת על מה שקורה שם, וכך גם שאר ההורים, כך שאין סיכוי שיקרה שם משהו שלא מוצא חן בעיני. וסליחה אם אני זורה מלח על הפצעים, אני יודעת שכמעט לאף אחד אין את האפשרות הזו (ורשמתי אותו כבר לשנה הבאה) ומה זאת אומרת האשמה בך?! את רגישה מידי?! איזה מין מעון זה? אני המשכתי להניק את תומר עד גיל 8 חודשים, ובעבודה הייתי יורדת להניק אותו מספר פעמים ביום, והמטפלות היו כ"כ תומכות ורגישות לצרכים של שנינו, והיו מתקשרות אלי אם הוא היה רעב וצריך לאכול! לפי דעתי תגובתו של זיו נובעת לא מעצם העובדה שהיה במעון, אלא מעצם העובדה שהיה במעון ספציפי זה. דווקא השהות במעון עשתה לתומר טוב, הכניסו אותו לשגרת יום מסודרת, לימדו אותו לאכול דברים חדשים, הוא חוזר לי עם קונצים חדשים כל יום.... אני לא יודעת בן כמה זיו (?!) אבל אל תשכחי שבגיל מסוים (7-8 חודשים) הם מתחילים לפתח חרדת נטישה, אז יכול להיות שתגובתו נובעת מזה, ובכל מקום או עם כל אדם שתשאירי אותו, הוא יהפך לדבק. אצל תומר זה לא קרה עד לפני שבוע (בם 10 חודשים וחצי) לפי דעתי דווקא בגלל שהוא במעון, ורגיל לשהות במחיצתם של אנשים אחרים זמן רב, אז הוא לא נהיה דבק, למרות שהוא ינק. לפי דעתי את יכולה לדווח על המעון הזה לרשות הגנים הפרטיים, או מי שמטפל בנושאים האלה. אז אל תלחצי מהחוויה הזו, קחי אותה כדוגמא שלילית למה שאת לא רוצה שיהיה במעון של זיו, והמשיכי בחיפושים. מאיפה את, אולי נוכל לעזור?