מי מוכן לייעץ?מנסיון או מהגיון!

[העקשנית]

מי מוכן לייעץ?מנסיון או מהגיון!../images/Emo35.gif

• החבר שלי התגרש לא מכבר מאשתו. אבל קשה לו להפרד מילדיו. לי יש בת ממנו שילדיו אינם יודעים עליה. הוא לא יודע איך לספר להם עליה. זה יוצר אצלו בעייה בנוגע אלי מכיוון שאם יעבור לגור אתי ביחד-איך יפגוש את ילדיו? האם בשלב ראשון רצוי היה שיגור לבד בדירה שכורה משלו? איך הייתם מספרים לילדים דבר שכזה? איך לדעתכם ילדים היו מגיבים לסיפור? במידה והוא יחיה אתי-איך הוא אמור לפגוש את ילדיו? איך עליי להגיב אם יפגוש אותם בבית גרושתו? איך עליי להגיב אם גרושתו אינה מסכימה שיפגוש את ילדיו בביתי?מצד אחד-אני יכולה להבין אותה-מצד שני-זה יכול לגרום לבעיות בקשר שלי ושלו-ולאפשר לה שליטה בחיינו. מה דעתכם? האם הייתם בסרט הזה?

 

[חגית חד הורית]

כמה דברים

זה שקשה לו להפרד מילדיו זה ברור מאליו. אבל אם הוא עשה את ההחלטה של להתגרש אז כולם (היא הוא והילדים שלו) לאט לאט יקבלו את העובדה שיש לו חיים אחרים ושהם עכשיו בבית אחר (החיים האחרים). השיקול של לגור לבד צריך להיות רק בשל העובדה שאולי הוא צריך זמן לבד ולא לקפוץ כל כך מהר מזוגיות ומחויבות אחת לשנייה , אך מצד שני אם הקשר בניכם הוא יציב, אז למה לגור בנפרד? יכולה להבין למה לילדים יהיה קל יותר לדעת שהאבא שלהם גם לבד מאשר גם עם אישה אחרת, אבל אני לא רואה בעין יפה את העובדה ש´עובדים´ על הילדים, לדעתי עדיף שידעו את האמת. מאותה סיבה אני לא חושבת שצריך להסתיר מגרושתו את האמת. (למרות שזה גם תלוי הרבה באיך נעשתה הפרידה שלהם). בנוגע לבת שלך, זה יכול לחשוף את העובדה שאתם בקשר יותר זמן ממה שהיא (גרושתו) יודעת, אבל זה עונש לילדה שלך שיהיה לה אבא מוסתר, ומכיוון שלה (לילדה) קצת קשה יותר להבין ולקבל את מורכבות וקשיי החיים שלנו (קשה יותר מאשר לגרושתו) אז אני חושבת שגם כאן צריך לומר את האמת. וכך לא תהיה בעייה של הסתרה נוספת כאשר הילדים שלו יבואו אליכם. אל תעשי ספקולציות, מה יהיה אם כך ומה יהיה אם אחרת, תתמודדי עם הדברים רק כאשר תדעי לאשורה שהם כך (זאת אומרת לדוגמא: "איך עליי להגיב אם גרושתו אינה מסכימה שיפגוש את ילדיו בביתי?" את אינם יודעת עדיין שגרושתו אינה מסכימה, חכי, אולי היא תסכים? יש הרבה הפתעות בחיים

) השורה התחתונה שילדים הם הרבה יותר חכמים ממה שאנחנו אולי חושבים, וגם הרבה יותר סתגלניים והאמת היא הרבה יותר קלה להבנה ולקבלה מאשר השקר. בהצלחה.

 

[אקדמאית]

רק את האמת

אני חדשה בפורום אבל קראתי את בעיתך ולא יכולתי שלא להביע את דעתי. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שנתיים ואבי נסע לחו"ל, ונפטר שם. אמי התחתנה שוב די מהר ועד גיל מאוד מבוגר הסתירה ממני את העובדה שבעלה השני אינו אבי (גיליתי את זה מהשכנים כשהייתי בערך בת 10). עד היום זה נושא טאבו שלא מדברים עליו (היא מסתירה את זה עד היום מכל החברים החדשים שלהם) וזה מטען מאוד גדול שאני סוחבת איתי. סיפרתי לך את כל זה בשביל לאמר לך שסודות במשפחה זה דבר רע, הן לבתך והן לילדיו של חברך. חברך חייב לספר לילדים אבל לדעתי הספור שלכם מאד "כבד" וחייב להיות מטופל בעדינות ביעוץ עם פסיכולוג ילדים. כשהתגרשתי מבעלי פנינו לפסיכולוגית ילדים שהנחתה אותנו בכמה פגישות. אם אתם מאזור ת"א ואת מעונינת תיצרי עימי קשר ואתן לך מספרי טלפון של שתי פסיכולוגיות מצויינות. בכל אופן לענין הפגישות עם ילדיו - חברך חייב להפגש עימם שהרי הוא עדיין אביהם וחשוב שהם יראו אותו. הפגישות חייבות להיות מוסדרות מראש (אני מתארת שיש להם הסכם שמסדיר את זה). לדעתי אין זה בריא וגם גרושתו של חברך לא תסכים שהפגישות יהיו בביתה. אם תחליטו שאתם רוצים לגור ביחד - אחרי כמובן שספרתם את כל האמת לילדיו - אז הפגישות יהיו בביתכם המשותף (ולא כפי שהצגת - ביתך) ולגרושתך אין ברירה כי הוא זכאי לפגוש אותם בבית בו הוא גר. מקווה שתרמתי את חלקי.

 

[העקשנית]

לחגית ולאקדמאית תודה!../images/Emo140.gif

לחגית-אשתו כנראה יודעת על הילדה אבל איננה מעוניינת לספר על כך לילדיה. אילו הייתה רוצה-יכלה לעשות זאת ביחד איתו-וכך בעצם הבעייה הייתה נפתרת. ולאקדמאית-תודה ששיתפת בסיפורך האישי. גם אני לא בעד הסתרת האמת. השאלה רק איך מספרים, והאם האמת דווקא יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך ביחס של ילדיו אליו. מזה הוא חושש. בתי יודעת שהוא אביה אולם איננה מכירה את ילדיו. לגבי גרושתו-אני דווקא חושבת שהיא תרצה שהוא יפגוש את ילדיו בביתה. זה יהיה צעד שיאפשר לה "לשלוט בו" בצורה מסויימת.אני דווקא לא הייתי רוצה שזה יקרה באופן הזה . האם את חושבת שכל עוד ילדיו אינם יודעים לא כדאי שנגור ביחד?כך אני מרגישה בכל אופן, אבל הוא עדיין מתלבט מה לעשות.

 

[העקשנית]

אקדמאית-שכחתי....../images/Emo33.gif../images/Emo56.gif../images/Emo51.gif

אני אשמח אם תעבירי לי במסר את מספרי הטלפון של הפסיכולוגיות לילדים שהזכרת. המון תודה! ובהצלחה גם לך.

 

[חגית חד הורית]

עקשנית יקרה.

לפי התשובה הזו הבנתי שכנראה הקשרים בין גרושתו ובינו אינם מי יודע מה, ואם כך, אז פגישות עם ילדיו אלצה בבית הם אכן לא מומלצות, אולי רק בהתחלה. אבל אני מרגישה עוד משהו, ואני מקוה שלא תכעסי על מה שאני כותבת כאן, אבל יש לי תחושה שהוא קצת נוח לו שעושים בשבילו את העבודה: "היא תוכל לשלוט עליו" כמו שכתבת... (מה הוא לא יודע אתזה? הוא הרי מכיר אותה לא רע!, זה לא מפריע לו?) והעובדה שאת מוצאת עבורו פסיכולוגיים... אם ביתך יודעת שהוא אביה, אז אסור שהאחריות על כך שילדיו לא ידעו תהיה על כתיפיה הקטנות. אם הם יהיו איתכם, זה יהיה גם על אחריותה (מה היא פתאום לא תקרא לו אבא?) לכן הפיתרון הוא לא שלא יגור איתך (אין לי מושג כמה זמן את ´מחכה´ לו, אבל אני במקומך, לא הייתי מוותר לו ורוצה שהוא יגור איתי

) אלא הפיתרון הוא לספר להם. חבל רק שזו לא החלטה שלך, לספר או לא, אלא שלו. אפילו לא שלה. אוף, מקווה שיפתרו לך הדברים מהם, המתח הזה הוא בוודאי נורא לך.

 

[העקשנית]

חגית-עניין המגורים המשותפים ירד ../images/Emo5.gif

מהפרק-אבל בגלל סיבות אחרות. הכתובת היתה על הקיר! בטח לא אני זאת שצריכה למצוא לו פסיכולוגים. היום קרה משהו שבגללו הבנתי-שלא נוכל לגור ביחד. הכל -תירוצים. אין לי מושג מה לעשות. ועל כך-קשה לי לכתוב כאן. מצטערת........

 

[חגית חד הורית]

מצטערת לשמוע

מקווה שהעניין רק נדחה. אנחנו פה אם תרצי לספר אפילו אם זה לא קשור לחד הוריות ורק לכאבים בשריר האוהב (שזה בכלל לא רק!). בכל מקרה

חם ושיהיה רק טוב.

 

[חגית חד הורית]

וואו. ../images/Emo127.gif ראיתי את התגובות

שענו לך בפורום ילדים להורים פרודים. מדהימות. בוגרות, עניניות ורגישות. כל הכבוד להם.

 

[העקשנית]

נכון חגית. גם אני חושבת שהם נהדרים1

כתבתי להם שם. אני תמיד מתייחסת למה שילדים אומרים מרגישים וחושבים, במיוחד כשזה נושא שנוגע להם-כי אין כמו האמת שלהם, החוכמה והנסיון שלהם. אפשר ללמוד מהם המון! זה לא כמו לקבל תשובה מאיזה ספר פסיכולוגיה או מפסיכולוגית שמתבססת על סטיסטיקות..... כאן אלו תשובות מהחיים!