../images/Emo99.gif../images/Emo99.gif למד יחד עם רחמנינוב, כתב בעיקר לפסנתר וגם מעט יצירות תזמורתיות. סגנונו המוקדם היה רומנטי טיפוסי אם כי כבר בו ניכר סגנונו המיוחד. בהמשך הלך ו"התקדם" מוזיקלית דרך רומנטיקה מאוחרת והשפעה אימפרסיוניסטית עד כדי מוזיקה כמעט אטונאלית, בתקופה המאוחרת התגבש סגנונו הייחודי ביותר לטעמי, מעין סינתזה של התקופות הקודמות. לאחר מותו בטרם עת ערב מלחמת העולם הראשונה, פעל רחמנינוב חברו לספסל הלימודים לביצוע יצירותיו והפצתן. סקריאבין היה גם מגאלומן לא קטן ויצירתו האחרונה "מיסטריום" היתה אמורה להיות מיצג מולטימדיה הזוי שבסופו תגיע אחרית הימים, והוראות הביצוע קבעו בין השאר שיש לבצעה למרגלות הרי ההימלאיה או משהו בסגנון... קטעים מהיצירה בוצעו שנים רבות אחר כך ויש לציין שלא קרה שום דבר לעולם, אבל אולי מפני שלא בוצעה במלואה בהתאם להוראות המלחין ../images/Emo13.gif כמו כן, סקריאבין האמין בהתאמה בין צלילים לבין צבעים, תיזה שרווחה באותה תקופה ואף נחקרה בידי המדענים בני זמנו, מה שבדיעבד הופרך מכל וכל. 10 הסונטות שלו מייצגות לטעמי את התהליך שתארתי לעיל, בשתי הראשונות ניכרת השפעה רומנטית טיפוסית (אם כי כבר צורתן שונה מהמקובל), השניה כבר מכילה את המקצבים הטיפוסיים לו. השלישית רומנטית מאוחרת, הרביעית והחמישית הולכות ומתרחקות מהרומנטיקה, החל מהחמישית הוא כתב את כל הסונטות שלו בפרק אחד - החמישית כמעט "ג'אזית" באופיה - השישית והשביעית אטונאליות ממש, והאחרונות הולכות ומתלטשות לעבר העשירית שהיא בעיניי המעודנת ביותר. בין לבין הוא יצר לא מעט יצירות נוספות, החל מהאטיודים והפרלודים, עבור דרך הסימפוניות שמקבילות באופן חלקי לסונטות, וכלה ביצירות מיוחדות כמו הפנטזיה אופוס 28, ויצירות קטנות וייחודיות לפסנתר מהאופוסים המאוחרים יותר. נדמה לי שיש לו גם קונצ'רטו לפסנתר שאינו נחשב בין יצירותיו הבולטות.
הנה מידע על המלחין בויקי העברית: סקריאבין בעברית ובאנגלית והנה קישור לביצוע של יצירה שלו לפסנתר ("פואמת האש" או "העולם בלהבות") בידי ולדימיר הורביץ פואמת האש העולם בלהבות יצירה רגשית ומעוררת
