הסיפור על האקווריום- ורוני החתול
אז ככה היה לנו אקווריום די גדול בבית,והגעתי למצב שכבר היו 3 דורות של דגים שנולדו בו..כולם חיו בשלום. רק רוני ,שהיה אז חתול צעיר ,סקרן ונמרץ לא היה רגוע.. הוא כל פעם הסתובב סביב האקוריום. לבסוף קבע את מושבו מאחורי האקווריום וצפה בדגים ויחד איתם...ימינה....ושמאלה...במשך שעות. וגם הפה שלו נפתח באותו קצב...כאילו דיבר איתם? שיכנע אותם לקפוץ לו לפה?סתם רפלקס חתולי?(תעצמו את העיניים, תדמיינו בצבעים ירקרקים ) האזרח אגב היה צעיר בימים וקרא לאקוריום"הטלויזיה של החתולים.... יום אחד...רוני החליט לעשות מעשה. הוא עלה על האקוריום כדי לראות את הדגים מלמעלה...עאקוריום היה מכוסה בזכוכית כמובן. הכל תקני... עוד החתול עולה על הזכוכית נשמע קול נפץ, הזכוכית נשברה תחת כובד משקלו, החתול נפל למים, המים עלו על גדותם, הדגים נשפכו בזרם החוצה, החתול קפץ מהמים כולו עטוף בצמחי אקוריום כמו רקדנית מהוואי...ואני התגלגלתי מצחוק....אבל התחלתי מהר לאסוף מהרצפה את הדגים ההמומים. רוני השתחרר מהצמחים החלקלקים ונעלם. יממה לקח לו להתנקות מהריח והבושה... ואילו הדגים....הם לא חזרו לשלוותם. האיזון באקוריום נשבר...ואחד אחד, ככוכבים לפנות שחר הם מתו. באותה עת כבר הפסקנו לקיים הלויות לדגים בשרותים...פשוט אמרנו"מחר נקנה עוד דגים"..... אבל לאור התמותה החלטתי לסגור את הבסטה. כשאחרון הדגים ירד עם המים....רחצתי את האקוריום והעמדתי באמצע הסלון ...רוני מיד קפץ בסקרנות ושמחה...ונפרד גם הוא מהאקוריום...
. יש לי איפשהו תמונות של רוני באק. מאז הוא נהיה חשדן .כל שקית נילון היתה חשודה שהיא מכילה דגים חדשים. יום אחד הרבה אחרי אותו ארוע כשמיקה וסתיו היו צעירות...ורוני היה עצבני מהתוספת בבית....החתולות נכנסו-כל אחת לשקית נילון...ורוני נעמד לשמור...והביט בי במבט מלא צפיה...."תורידי אותן סוף סוף לזבל".... שבת שלום גם לאוכלי גאפילטע פיש