בדיקה
הגירה היא צעד מאד משמעותי בחיים, עם השלכות כלכליות, חברתיות, משפחתיות ואחרות. חלקן חיוביות וחלקן לא. לכן, בהחלט חשוב לשקול ולבחון בזהירות. האם ביקור ייתן לך את זה? לא בהכרח. התרשמות משבוע-שבועיים היא חלקית מטבעה. אני הייתי פעמיים בביקורים לפני שעברנו לכאן (במסלול של רשיון עבודה עם הצעת עבודה במסלול קביעות והגשת בקשה ל- PR מתוך קנדה-עדיין בתהליך). הביקור הראשון היה לצורך ראיון העבודה באונ' טורונטו- שלושה ימים אינטנסיביים למדי במהלכם נפגשתי עם ממונים, קולגות וסטודנטים בשתי המחלקות אליהן אני קשור, אנשי אדמיניסטרציה באוניברסיטה שהסבירו לי על העזרה שהם נותנים בקליטת חברי סגל חדשים ובתהליך ההגירה. העברתי הרצאה וגם השתתפתי ביום מחקר של אחת המחלקות. כך שהיתה לי הזדמנות להתרשם די לעומק ממקום העבודה ולהחליט שהוא נראה לי (מאד). אבל להגיד שהצלחתי להתרשם לעומק מקנדה? לא ממש. גם היום אחרי 10 חודשים אני עדיין לומד דברים חדשים כמעט מדי יום. חלקם מוצאים חן בעיני וחלקם לא כל-כך. בכל אופן, אצלי הצעת העבודה שעולה בהרבה ומכל הבחינות (ולא רק כלכלית) על כל אפשרות אחרת שהיתה לי בארץ היוותה שיקול מכריע במעבר, ולגבי מקום העבודה אני יכול בהחלט לומר שהצלחתי להתרשם לעומק. ולא רק זה, אלא שהמציאות אף עולה על הציפיות. האם הייתי נכנס למסלול הגירה לולא הצעת העבודה? סביר להניח שלא. אבל כל אחד ושיקוליו. הביקור השני היה כשלושה חודשים אח"כ, אחרי שכבר קיבלתי את הצעת העבודה ואישרתי שאני מסכים לה. המטרה היתה מאד ספציפית: למצוא מקום מגורים מתאים. אז התרשמתי קצת מסגנונות חיים שונים שקיימים כאן, אבל שוב, זו התרשמות חלקית בלבד ודי קשה להתרשם תוך כדי חיפושים אינטנסיביים שבהם עוברים בתים רבים. שורה תחתונה: לדעתי, ביקור מאפשר התרשמות חלקית. אם הוא מתוכנן היטב (כמו שהיו ראיונות העבודה שלי, שתוכננו בקפידה ע"י אוניברסיטת טורונטו תוך התייעצויות אימייל וטלפון איתי או ,כמו שהתרשמתי על פי סיפוריהם של חברי הפורום, הביקור בקהילה בוויניפג) הוא יכול לתת התרשמות עומק על חלק מההיבטים של החיים כאן.