תשובות חלקיות, המשך יבוא..
א. ישראלי, גם זה שמשתכר כ 6000 שח, משלם מס של כ 2000 שח לפחות. עיקר המס אינו כמס הכנסה, אלא מסי צריכה למיניהם, כמו מע"מ ומס קניה, ארנונה, ורכיבי מס ומכס במוצרים ובשירותים שהוא קונה. ב. חוץ מהפקידים והמוסתים אוהבי הבירוקרטיה והחוששים משינוי, כולם, כולם סובלים מכך שהחינוך הוא ציבורי: 1. התלמידים משתעממים ומאבדים סקרנותם הטבעית, מתחנכים לבזבוז ואיכות עלובה. 2. ההורים שמתקשים להתמודד מול ילדיהם המשועממים, התלמידים שניטלה מהם התלהבות הלימודים. 3. המורים שבהעדר מניע אמיתי להצטיין ולהשתדל, מבצעים עבודה עלובה ומקבלים יחס בהתאם. 4. האוניברסיטאות שמקבלות חומר גלם ירוד. 5. הפשיעה והוואנדליזם גואים, הניכור והירידה. 6. הכלכלה שנפגעת קשות מכך שהעובדים בלתי משכילים ומאולפים להתעצל ולהתחמק. 7. הציבור שמשלם מחיר כפול דרך מסיו, ומקבל תוצרת גרועה. 8. המשפחות העניות, הילדים החלשים והציבור הנזקק, שמקבלים סיוע מופחת, כי עיקר הכסף מתבזבז על מי שממילא לא צריך אותו, ועל אחזקת מערכת כבדה ומסואבת. סטודנטים באים (או הולכים), לעשירונים העליונים. יש קורלציה מוחלטת בין השכלה לבין הכנסה, למעשה הנושא ההשכלתי הוא בעל המתאם הגבוה ביותר לנושא ההכנסות. כלומר המתאם של ההכנסה לעומת כל אחד מהנושאים (וכולם גם יחד), מוצא, לאום, מין, גיל, שפה, עדה, מקום מגורים וכדומה הנו נמוך יותר לעומת נושא ההשכלה. כך שסטטיסטית ועובדתית, מתנות לסטודנטים הנו מתנות למשפחות העשירות יותר.