מי אמר שאני מגדירה את עצמי כדתיה?
בתור יהודיה אני מחליטה מה חשוב לי ביהדות ובדת, מה אני מאמינה בו ומה אני רוצה לעשות עם כל זה.
למשל- כשרות לא מעניינת אותי, קידוש חשוב בעיני לא כי אני מודה לאלוהים, כי זה משהו שמאחד את המשפחה בערב שבת וכי זה חלק מהתרבות שלי בתור יהודיה.
אני אוהבת חגים וזה חשוב לי, ואגב, גם נוצרים חילוניים חוגגים קריסמס או חג ההודיה, ככה שדת לא קשורה פה.
וגם כל מה שאתם מדברים על בחירה, כל אדם דתי מאמין ומסתכל על הדת באופן שונה, לכן אני לא מסכימה עם דבריכם.
גם כשהייתי דתיה, הסתכלתי על זה בדרך שונה לפעמים מאחרים.. זה לא אמונה עיוורת, לפחות לא אצל כולם, וההכללה הזאת שבאה מחילוני שמעולם לא חווה או ראה, מעצבנת אותי.
אבל אני עדיין אוהבת אתכם!