מי מפחד ממוות?

[stac]

מי מפחד ממוות?

אני! ואתם?

 

[האור שבאפלולית האגם]

מוות......שאלת העולם

אז קודם כל שלום לכולם, אני חדשה כאן בפורום......מה שלומכם?

אז בקשר לנושא- אני בטוחה שכולם מפחדים ממות, וכל מה שסובב למוות, כגון: ילדים קטנים מפחדים ממומיות(מתות) ומגלגלות שחורות(סמל למוות) וכ´ו... אבל השאלה הגדולה יותר לפי דעתי היא- מי מפחד מהחיים? שלכם....אור אפלולי

 

[snoit]

אני מפחד ...

שלא יהיה מספיק זמן לחיים כי דוגרי אף אחד לא יכול להגיד מה מצפה לנו אחרי זה האם מוכנים אנחנו לקחת סיכון ולעבור למוות האם זה יהיה לנו טוב יותר או רע בהרבה... (וגם אני חדש)

 

[ממולדת שמה x]

מי שכל כך רוצה לדעת מה קורה

מוזמן לעלות למעלה ולבדוק אבל... לא בטוח שהוא יחזור כמו שקרה לי בקיצור אני אומרת את זה קבל עם ועדה שיש בטוח חיים אחרי המוות ויש דין ודיין על כל מה שעושים פה ממש סרט מלא פאדיחות חופשי חופשי מראים לכם הכל משנוצרתם עד אותו רגע . אבל בתכלס אין מה לפחד "החיים למות והמתים לחיות" כך אמר איזה חכם

 

[ספוגית]

מה זאת אומרת -

כמו שקרה לי ?!?!?!?

 

[חי אדר]

ל- אור שבאפלולית, לפחד מהחיים.

ראשית, ברוכה הבאה.דווקא השם שלך מבשר אופטימיות מסויימת. לגופו של עניין, דומני, כי מבחינה מהותית, אין הבדל איך מציבים את השאלה. הפחד מהמוות, עשוי לגרום גם פחד מהחיים.כלוצר, עצם העובדה שבסופו של דבר החיים הם רק מצב ארעי, מעוררים בלב המהרהר בהם, אותות פחד ומצוקה. עם זאת,הפחד מהמוות מקורו, בחוסר המודעות של האדם. חוסר מודעות זו מחרידה את האדם. ככל הנראה זוהי תכונה הטמונה באדם לפתח חרדות ותחושת אי נוחות מפני מה שאינו ידוע. כך קורה גם לילד קטן, כאשר מביאים אותו לראשונה אל גן הילדים. כך גם קורה לתינוק, בהגיחו מרחם אימו, בצאתו לאויר העולם. עם זאת אט אט, חרדה זו, נמוגה ונעלמת, והאדם מוצא עצמו מודאג מדברים אחרים. כגון קריירה, בריאות , חולי, ושאר עניינים. אחד הפרודוקסים, שמדי פעם מפעימים את ליבי. הוא כאשר תינוק, או תינוקת, באים לעולם, כולם שמחים וצוהלים, אך המעניין כי בו בעת התינוק בוכה ומתייפח. מאידך כאשר אדם מת מן העולם, הינו דומם ושקט,ואולי גם מאושר. וכולם מתייפחים ובוכים. ייתכן ולשאלות אלו אין תשובות, והם רק מצביעות על מוגבלותו של האדם בהיותו נתון בכבלי החומר. עם זאת דומני, שיש דרך לפרוץ ולפלח את המועקה הזו, ע"י אור התבונה אשר מאירה כל נתיב אפל, וכל חשכה כאורה תזרח.לפי גישה מסויימת ביהדות, התבונה היא זו שמלווה את האדם גם בצאתו מן העולם. האדם רק נפרד מגופו, אך לא משיכלו.השכל ממשיך לתת פריו ממעל. יתר על כן, דווקא המוות לפי גישה זו, מבטא את המצב שבו האדם מתעלה אל השגב הנעים ביותר, והם חיי הנצח.

 

[גילי פרי]

אהלן חי אדר, על הפחד ממוות ../images/Emo39.gif

אני מצטטת את עצמי, מתוך משהו שכתבתי מזמן כתשובה לאותו נושא של פחד ממוות. כך כתבתי אז:

אני הולכת להביע את דעתי האישית, וזה בסדר מבחינתי אם מישהו לא יסכים עימי וכאלה.

אז אתחיל ממוות, משום שהוא קודם מבחינת הסדר הכרונולוגי שלנו, ביקום הנוכחי, לגלגולים או קארמה, כלומר, אנחנו אמורים למות קודם שנתגלגל… האומנם? האומנם מתים אנחנו? או אולי זו המעטפת החיצונית שלנו שהולכת לדרך אחרת מאשר הולכת התודעה שהיא מבחינתי אנחנו? והלא מי אנחנו? הגוף? הבשר? הרכוש? התכונות? אני מניחה כי התשובה היא לא, אני מניחה כי אנו זו התודעה שלנו, וגם היא מתחלקת, לקולקטיבית ו"פרטית".

מוות מצטייר בעיננו כסבל, כייסורים, לפחות לרבים מאיתנו הוא כרוך בכאב, הדיבור על מוות נחשב אצל רוב האנשים אף הוא כנושא חולני וקודר, ויש כאלה שמאמינים שרק להזכיר את המוות, זו הזמנה של צרות. לכולנו איכשהו נדמה שמוות הוא משהו סופי, מוחלט, שלאחריו אין כלום… ואולי זה מקור הפחד מפניו של המוות.

אני חושבת שהמוות הוא רק דרך אחרת להבין עד כמה החיים שלנו, ארעיים, כאשר כל מה שאנו עושים בהם, מכין אותנו לקראת המוות. כמו גם קובע את חיינו הבאים. המוות בעיניי חשוב מאד, הדבר היחיד שבאמת בטוח, כי ברור לכולנו שנמות, וזה הדבר היחיד שברור לנו, מעל לכל ספק. ולכן, ביודענו זאת, מוטב לנו שנחיה את החיים הללו בדרך הטובה ביותר שאפשר לנו לחיות…. מתוך חמלה ואהבה אינסופיים, כי אכן אין סופיים הם.

מדוע אנו פוחדים כל כך מהמוות? משום שהוא מצטייר לנו כמשהו סופי בעוד אנו רוצים בתת המודע שלנו לחיות עוד ועוד, והמוות כמו שם קץ אכזרי לכל מה שאנו מכירים.

אני חושבת שאנו פוחדים מהמוות משום שנדמה לנו שנהיה לבד, אנו פוחדים להיות עם עצמנו! להתעמת עם עצמנו בלבד, כשבעצם אנו זרים לעצמנו בחיים עצמם. וזה כמובן לדיון אחר.

בברכת ימים בהירים של אור ואהבה לכולנו, גילגיל מחייכת

 

[desert water]

המשפט הכי נכון בהקשרי מוות!!! ../images/Emo54.gif

הולך בערך כך- "איני פוחדת מן המוות...אך איני רוצה להיות שם כשהוא יגיע"... ועכשיו ברצינות...אישית- איני פוחדת מהמוות, הדבר שבאמת ובתמים מפחיד אותי מכל הוא הזיקנה... מצב שבו לא אוכל לתפקד כיצור חופשי, אלא שנעזר בעזרה מכל הכיוונים, אעדיף למות בגיל צעיר מאשר להגיע למצב זה... העניין בקשר למוות שזה יותר חוסר הבנה המתורגם לפחד לדעתי, הרי לאנושות החביבה שלנו יש נטיה די חזקה לקחת חוסר הבנה ולהפוך אותה לדבר שלילי. כל מה שאנחנו יודעים על מוות הוא שהקיום הממשי שלנו על הכדור הזה בגוף הזה נפסק! מעבר לכך איננו יודעים כלום! וזה מעלה עוד נושא לדיון שהוא אמונה- האם אנשים המאמינים בגן עדן וגהנום אכן גורמים לקיומים! לפי ראות עיני, בהחלט! הרי אנשים אלה ניצלו מן הפחד "מוות" הרובץ על כולם בנושא זה... כי הם מאמינים שיש מוצא... וכך יש קיום ושימוש לגן עדן וגהנום-או לפחות לאמונה בהם. עוד דעות?

 

[cybercorp1]

לא אני

אני דווקא דיי מצפה לו , מכיוון שאני רואה את זה כמו לידה לעולם הרוחות והתחלה של חיים נוספים מוות = לידה ולידה = מוות טוב יום מותו מיום היוולדו , ספר קהלת

 

[ממולדת שמה x]

אדם נולד כדי למות. ולמות כדי לחיות

 

[cybercorp1]

משהו כזה ../images/Emo8.gif

 

[דז]

מה מפחיד אותכם במות ?

 

[מיכל--angelgirl]

למה לפחד..חבל על הזמן..

תחיו את הרגע, עוד לא הזדקנתם וכבר מפחדים ....לא חבל ?

 

[חנה גונן]

צודקת מיכלי

 

[חנה גונן]

לסטאק

אני מצאתי שיחס למות הוא דבר שדי תלוי בחינוך של ההורים בילדות ובחויות מעצבות אני למשל חייתי בבית שידע מקרי מוות רבים במשך השנים ולכן למדתי להתיחס למוות כחלק בלתי נפרד מעולמי וממעגל חייכשאתה יודע מול מה אתהעומד זה לא מפחיד כל כך. שלך חנה גונן

 

[twigy]

לדעתי

רוב האנשים שמתים מוות טבעי,מזקנה, לא נירתעים מפני המוות אפילו שהם יודעים שהוא קרוב, ורובם אפילו לא היו רוצים לחזור להיות צעירים כבעבר, הם אומרים לעצמם, לי כבר יש ביד, מה שהצעירים האלו מנסים להשיג, כמובן שאני מדבר רק על אותם אנשים שלא מרגישים תחושת פיספוס על דברים שרצו לעשות בחייהם ולא עשו מסיבה זו או אחרת.

 

[mr. man]

אתה שוכח כמה דברים

יש גם את האנשים שאבדו כל עניין בחיים - ופשוט יורים לעצמם בראש או קופצים מאיזה גשר. באותו נושא, מישהו דיבר כאן על החינוך ואיך שהוא משפיע. קחו לדוגמא את השאהידים המוסלמיים. הם לא מפחדים למות ודווקא רוצים למות למען הדת שלהם. הכל בחינוך.

 

[twigy]

נכן הכל בחינוך

רק שחינוך זה כבר מזמן לא דבר שרוכשים ברובו מהמשפחה, הדעת של הפרט מעוצבת בעיקר מהסביבה העוטפת אותו, שזה כולל את הטלויזיה, האינטרנט, תושבי העיר שלו ועוד..

 

[mr. man]

ותלוי גם באדם עצמו

האדם צריך לדעת להבחין בין טוב לרע, ולדעת שמה שהוא רואה בטלויזיה, באינטרנט והכל זה מה שנכון.

 

[pale]

גם אני..

מודה באשמה.. היי גם אני חדשה כאן ואני כן מפחדת מהמוות אבל רק כי אני לא יודעת מה קורה אחרי זה...