כמי שגדל בראשון לציון...
אחד המקומות הטעימים למאנצ' לילי הייתה חנות פינתית קטנה באלכסון מהתחנה המרכזית הישנה ברחוב הרצל.
 
את המקום ניהלו שני אחים תאומים.
 
המקום הגיש מוקפץ תאילנדי בבגט.
 
זה היה המקום הראשו בו פגשתי לראשונה רוטב צ'ילי מתוק. זה היה לפני לא מעט שנים ומבחינתי זה היה גילוי מרענן ומיוחד. אגב, שווה לדבר על האופן שבו הרוטב תפס במדינה תוך שנים מעטות ובתפוצה מאד רחבה. בבתים רבים הוא מחליף היום את הקטשופ כרוטב מרכזי.
 
בקיצור, במקרר הסלטים והירקות היה מיונז, טחינה, חומוס, חציל במיונז, חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ ועוד.
 
לכל סועד היה ההרכב הקבוע שלו והתאומים ידעו בעל פה מה לשים לך.
 
אני הייתי מורח חציל במיונז, חסה ועגבניה.
 
במוקפץ הם שמו MSG והתוצאה הייתה מאד טעימה ומשביעה וערבים רבים (ולילות) סיימתי שם על הבר אוכל בהנאה גדולה מאד בגט.
 
אבל הכיף הגדול היה בקבוקי לחיצה ובהם רוטב שום (מיונז עם פלפל שחור ומעט שום) ואותו רוטב צ'ילי מתוק סמיך. כל ביס בנפרד הייתי משפריץ משני הרטבים ואז לוקח ביס גדול.
 
לצערי המקום החליף בעלים ואז הפך להיות משהו אחר של כריכים רגילים.
 
אבל את הטעם וההנאה אני נוצר בלבי שנים רבות.
 
מעניין שהעלית את הנושא כי אני לא זוכר בשנים האחרונות שראיתי בתל אביב מקום שמוכר תאילנדי בבגט.