מי ער?

[עינת דולב הדס]

מי ער?

לקטנצ'יק יש סיוטים אז הוא העיר את השאר בבכי ובצרחות.
הגדולים צ'יק צ'ק חזרו לישון אבל התינוקת כבר התעוררה ועכשיו קשה לה להרדם. כבר שעה אני מנסה להחזיר את שניהם לשינה ולא מצליחה.
זה המינוס בלהשכיב את כולם באותו החדר. אבל יש לזה כל כך הרבה יתרונות בעיני לטווח ארוך אז אני לא מפרידה ביניהם...
מה דעתכם? ילדים צריכים לישון יחדבחדר או כל אחד בנפרד?

 

[מנומשת3]

תודה לאל- לא הייתי ערה בשעה הזאת אצלנו

שלושה בנים. תאומים בני 3 ותינוק בן שנה
שלושתם בחדר ביחד
לא הייתי מוותרת על זה בחיים. למעשה זה כל כך קירב בינהם וכל כך עזר להם לקבל את הקטנציק כאחד משלהם. הוא ממש חלק מהחבר'ה..
והוא מנסה להיות איתם וכמוהם בכל מחיר..

כשגיליתי שאני בהריון עם אחד מאוד פחדתי שהוא ירגיש מחוץ לעניינים..
כי בזמנו הייתי כתבה על זה בטלויזיה והיה שם מצב דומה
תאומים עם אח אחד שהיה קטן מהם בסה"כ בשנה, כשהם התראיינו הם כבר היו בסביבות גילאי ארבעים והוא (הקטן יותר) סיפר שהוא תמיד הרגיש לבד
למרות שהם קיבלו אותו והיו חברים שלו והכל הוא תמיד היה לבד..

ואפילו סיפר שתמיד כשהיה קטן לא הבין למה רק הוא בחדר לבד - התאומים היו ביחד בחדר וההורים שלו ישנו ביחד בחדר
ורק הוא תמיד היה לבד

אז מיד היה לי ברור שהוא יהיה איתם בחדר - וגם כשיש חגיגות בחדר ולא הולכים לישןן אני לא מתחרטת (טוב נו.. אולי במקריןם ממש קיצוניים

)
אבל אין ספק שמבאס ביותר שהם מעירים אחד את השני (בעיקר את הקטנציק כי הם כבר רגילים אחד לשני)..

 

[עינת דולב הדס]

זה נשמע ממש כיף

גם אצלי הרבה פעמים יש חגיגות
3 מתוך ה4 באותו חדר.
יש להם חדר שינה וחדר משחקים. אני אוהבת לשמוע אותם מקשקשים לפני השינה, מייצרים קירבה וקואליציות. הגדול בן 9 לפעמים הולך לישון אחרי האמצעיים (בת 6.5 ובן 4). מי שמייצר את הכי הרבה חגיגות כמובן זה בן ה4.
הבעיה אצלי דווקא לא בהשכבה אלא בלילות שיש למישהו מהם סיוטים...
בכל מקרה אני חושבת שיש לזה יותר יתרונות מחסרונות אז אני משאירה את זה ככה בינתיים.

 

[דינהלה1]

צהרים טובים

כשהתאומים נולדו היה לי ברור שהם יהיו ביחד בחדר אחד ובנפרד מהגדולה. לא רציתי שהיא תתעורר בלילות מהם או שהיא תעיר אותם כשהם ישנים, שהם לא ידבקו ממנה מכל הוירסוים שמגיעים יחד איתה מהגן...בטווח הארוך זה השתלם לי. גם היום אם הם היו ישנים באותו חדר הם היו נרדמים לי רק ב 12 בלילה...
אצלנו הבכורה בחדר משלה שכולל גם מיטה וגם פינת לימוד, התאומים בחדר שינה ביחד שכולל פינות שינה כולל ארון בגדים. והממד שמשמש חדר משפחה. שנה הבאה יהפוך לחדר לימוד של התאומים וימשיך לשמש עוד קצת חדר משפחה כמה שניתן. כל עוד אין צורך או שהתאומים לא יבקשו אני לא אפריד אותם בחדרים נפרדים.

 

[רזאי]

יש יתרונות רבים בכך שילדים חולקים חדר.

בין שני הגדולים שלי יש רווח של שנתיים וחצי בגיל, והם חלקו חדר עד שהגדול הגיע לכיתה ג' וביקש חדר משלו.
הם מאוד שונים זה מזה באופי ובתחביבים, ואני מאמינה שזה שהם בילו יחד את כל הילדות שלהם, בנה בסיס חברות איתן.
כמובן שבגיל ההתבגרות הם בעיקר רבו, אבל היום הם שוב חברים טובים.
השלישי צעיר בחמש שנים, וכבר לא נראה לי מתאים שיגור עם אחיו באותו חדר. הרביעית קטנה בשמונה שנים, אז בכלל לא היתה אפשרות כזאת.

 

[schlomitsmile]

כמו שכתבת, יש לזה יתרונות וחסרונות כמו כמעט לכל דבר בחיים

הבכור שלי בן כמעט 18, מאז ומעולם הפרטיות היתה מאד חשובה לו.
חדרו הוא מבצרו.
לכן למרות שבהתחלה חלק חדר עם ה

, מהר מאד זה שוּנה,
והוא קיבל חדר לעצמו.
שלושת האחרים (בני 13 וחצי, 10 וחצי ו 6 ) בחדר אחד.
לצד היתרונות של חוויית הביחד כולל תרגול התמודדות עם הצדדים המאתגרים שבה, לפעמים חסרה לכל אחד מהם הפינה הפרטית שלו.
אולי מתישהו חדר הכביסה המקורי שכרגע משמש כחדר מחשב של ה

, יוסב לחדר שלו, למרות שהוא ממש קטן, אבל זה מה יש.

 

[MAMALY]

אני כמעט תמיד ערה בשעה הזו

פעם הבאה אשים לב.
חשבתי שאני היחידה