הכל שאלה של הרגלים
הייתי רוב החיים צמחונית אז המעבר לטבעונות היה מעבר טבעי ומתבקש. מעולם לא אהבתי לאכול בשר ועוף, תמיד זה הגעיל אותי (עצם המחשבה של מה זה היה קודם לפני שזה הגיע לצלחת שלי תמיד הרתיעה אותי). בהמשך התווסף לתחושת הגועל מאכילת הבשר גם העניין האידיאולוגי, שלא רציתי לתת יד לרצח של בעלי חיים תמימים וחסרי ישע. אף בעל חיים לא צריך למות ולעבור סבל כדי להיות מונח אצלי בצלחת ולהשביע את רעבוני. ניתן בהחלט להתקיים בחיים האלה ממזונות מן הצומח, זה לא שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לאכול מן החי.
אז שנאתי לאכול בשר, אהבתי מאד דגים והויתור על דברי הגבינה היה עבורי הכי קשה. בהתחלה עברתי לצמחונות (והוצאתי את הבשר והעוף) ורק אחרי שנים של צמחונות, עברתי לטבעונות והוצאתי גם את הדגים, הביצים ומאכלי הגבינה והחלב מהתפריט שלי.
יש תחליפים להכל עם טעמים דומים לבשר ולגבינה. יש גבינות שגם במרקם וגם בטעם מזכירות מאד גבינה וזה הדבר שהכי היה חסר לי. לי בכל אופן, הבשר והעוף לא חסרים. לגבינות מצאתי תחליפים ראוים. במקום חלב יש משקאות סויה, אורז, שקדים, אגוזים. יש מעדני סויה טעימים מאד בכל מיני טעמים. יש מבחר עצום גם בבתי קפה, מסעדות ומרכולים, שגדל ככל שהטבעונות רווחת יותר בחברה.
אוכלים הרבה ירקות, פירות, סוגי אגוזים, טחינה, קטניות ודגנים. הכל שאלה של הרגל ורצון. אני כמובן, רחוקה מלאכול בריא, כי אני בעיקר חובבת ג'אנק ודברים לא בריאים. הלוואי שהייתי יכולה לאכול גם טבעוני וגם בריא. זו השאיפה.