גמני הייתי ב"צעדת המבול"
שמגי הזכירה,,,, אוייי,,,, להתעורר באמצע הלילה בתוך אוהל הסיירים, כשהשמיכות צפות סביבנו כמו סירות,,,, לצאת מהאוהל בגשם השוטף, ולחפור תעלות סביב האוהל,,, ואז,,, העבירו אותנו, רטובים עד לשד עצמותינו, לבית-ספר בבית שמש, שם חכינו חצי מעולפים לאוטובוסים שיחזירו אותנו הביתה,,, זו היתה הצעדה הראשונה - ו-האחרונה שלי,,,